בג"צ 3066/20

תקציר

השאלה המרכזית סביב פסק דין זה היא האם מדיניותו של המשיב, המחייבת יחידים להציג הצהרת טאבו כהוכחה לזכויות קניין בעת הגשת היתרי כניסה לעיבוד קרקע במרחב התפר, מובילה לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות העותרים. בית המשפט מכיר בכך שמדיניות זו משרתת תכלית ביטחונית לגיטימית שמטרתה לשלוט בגישה למרחב התפר. היא מכירה בכך שהדרישה להציג הצהרת טאבו היא סבירה ומידתית, במיוחד לאור ההתפתחויות הביטחוניות האחרונות שהובילו לפיקוח הדוק יותר על הנפקת היתרים. בית המשפט מקבל את נימוקי המשיב לקיום מרשם מקרקעי ציבור עדכני, המסייע בקביעת זכויות בעלות במקרקעין באופן יעיל. בנוסף, בית המשפט מדגיש את הבהרות המשיב בנוגע לבקשות להיתר, לרבות האפשרות לקבל היתרי כניסה על בסיס ייפוי כוח והפחתת האגרות הקשורות לרישום ירושה. מטעמים אלה מוצא בית המשפט כי מדיניותו של המשיב אינה מצדיקה התערבות שיפוטית ומגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירות. עם זאת, נוכח תרומות העתירות, מורה בית המשפט למשיבים לכסות את הוצאות העותרים ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 ₪. השופט י' וילנר והשופט י' קרא מסכימים עם ההחלטה.