הפ"ב 69760-11-20

תקציר

פסק הדין סובב סביב תיק בוררות מורכב בין שני צדדים, גרטלר וגרטנר, שנמשך למעלה מעשור. הבורר הראשי, השופט גורן, התפטר בשל סיבוכי בריאות וגיל מתקדם, והותיר את התיק בלימבו. המחלוקת העיקרית נסובה סביב שכירת חוקר פרטי על ידי גרטנר כדי לחקור התנהגות לא אתית אפשרית של השופט גורן. גרטלר טען כי פעולותיה של גרטנר מצדיקות את ביטול הסכם הבוררות, בעוד גרטנר התעקשה להמשיך את הבוררות עם בורר חלופי. השופטת, סגנית יהודית שבח, ניתחה בדקדקנות את שני הטענות. היא הגיעה למסקנה כי אף אחד מהצדדים אינו חף לחלוטין מאשמה, והתנהגותם אינה מצדיקה חריגה מהנוהל הרגיל הקבוע בסעיף 12 לחוק הבוררות. מאחר שהתפטרותה של השופטת גורן לא יוחסה אך ורק למעשיה של גרטנר, דרך הפעולה ההגיונית, בהתחשב בנסיבות, הייתה למנות בורר מחליף. יתר על כן, הסכם הבוררות עדיין עמד בעינו, שכן ביטולו היה בלתי מעשי ובזבזני, בהתחשב בזמן ובמשאבים הרבים שכבר הושקעו. סגן שבח שקל היטב את ההשלכות הכספיות והחליט כי על שני הצדדים להתחלק בנטל שכר הטרחה של הבורר החלופי, כאשר גרטנר אחראית ל-65% וגרטלר ל-35% הנותרים. היא גם קבעה לוח זמנים שבו הצדדים יסכימו על בורר חלופי מקובל והדגישה כי אם לא יעשו זאת בתוך פרק הזמן הנקוב יביא לכך שבית המשפט ימנה בורר. פסק הדין נועד להביא לסגירת תיק בוררות ארוך וסוער, תוך איזון האינטרסים של שני הצדדים תוך הבטחת תקינותו ויעילותו של ההליך השיפוטי.