צ"ו 57987-12-20

תקציר

המדינה והמשיב טענו כי המבקש לא עמד בתנאי הסף לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י), ועל כן יש לדחות את בקשתו. עוד טענו כי הבקשה נגועה בחוסר תום לב ושפיות של המבקש, שכן הוא הסתיר מידע חיוני על כישוריו האקדמיים ועל מועמדותו הקודמת לאותה משרה. המבקש טען כי נפלו פגמים רבים בהליך מינוי המשיב, לרבות התאמת תנאי הסף כך שיתאימו לפרופיל המשיב, והטיה בניקוד מצד חברי ועדת האיתור. הוא ביקש צווים שונים, ובהם צו לביטול מינויו של המשיב. בית המשפט בחן את סיכויי ההצלחה של המבקש ומצא כי חלק מטענותיו התבססו על ראיות מספיקות – דהיינו, אי גילוי כפיפותו של בן זוגו של אחד מממליצי המשיב ואי קיום ההליך התקין לטיפול בהתנגדויות. עם זאת, בית המשפט סבר כי סיכויי הצלחתו של המבקש בתביעות אחרות, כגון הקביעה כי הוא עומד בתנאי הסף ובקשתו להחזיר את המשיב לתפקידו הקודם, נמוכים. כמו כן, בית המשפט התחשב במאזן הנזקים למבקש ולמשיבים, לצורך בסעד זמני ובתום ליבם של הצדדים. בית המשפט מצא כי הנזק שייגרם למשיבים ולאינטרס הציבורי עולה על זה של המבקש, במיוחד נוכח חוסר תום ליבו בהליך. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, והמבקש חויב לשלם למדינה ולמשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.