רע"פ 6710/22

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: רע"פ 6710/22 מריה סטרבקוב נ' מדינת ישראל** **הקדמה** בקשה זו לרשות ערעור (רשות ערעור "בגלגול שלישי") נדונה בפני בית המשפט העליון. הבקשה הוגשה על ידי המבקשת, אשר הורשעה בעבירת תקיפה סתם על פי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לאחר שערעורה על פסק הדין של בית משפט השלום נדחה בבית המשפט המחוזי. השופט ח' כבוב, בהחלטתו, דחה את הבקשה לרשות ערעור, וזאת מבלי להיכנס לעובי הקורה של הדיון העובדתי, תוך התבססות על אמות מידה מקובלות למתן רשות ערעור מסוג זה. **עובדות המקרה** על פי כתב האישום, בין המבקשת למתלונן, דיירים באותו בניין, התגלע סכסוך בנוגע לזכויות בגג המשותף. במהלך סכסוך זה, עלה המתלונן לגג המשותף, שם שהתה המבקשת, והחל לצלם אותה. בהמשך, בעת ירידתו של המתלונן מהגג באמצעות סולם, תקפה אותו המבקשת בכך שבעטה בראשו ובידו הימנית שאחזה בסולם. **הליכים קודמים** * **בית משפט השלום:** הרשיע את המבקשת בעבירת תקיפה סתם. לאחר מכן, בהתבסס על הסדר טיעון, נגזרו עליה שלושה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן בסך 1,500 ש"ח, קנס בגובה 500 ש"ח, והתחייבות להימנע מעבירות אלימות. * **בית המשפט המחוזי:** דחה את ערעורה של המבקשת. בית המשפט המחוזי קבע כי הכרעת הדין של בית משפט השלום יסודית ומנומקת, והתבססה על שני סרטונים שתעדו את האירוע ו"תמכו באופן מובהק בגרסת המתלונן". **הליך בבית המשפט העליון - בקשה לרשות ערעור** המבקשת, שאינה מיוצגת, הגישה את הבקשה לרשות ערעור. טענותיה העיקריות נסובו סביב טענת חפותה, ודחיית האירוע כפי שתואר בכתב האישום. היא הדגישה את נסיבותיה האישיות, מעמדה כאזרחית נורמטיבית, מצבה הבריאותי והליכים לקבלת אזרחות זרה, תוך רמיזה על אי-צדק בהרשעתה. המבקשת לא הציגה טיעון משפטי מפורש המצדיק מתן רשות ערעור. **עקרונות משפטיים וחידושים (על פי הנתונים)** 1. **אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (סעיף 7 להחלטה):** בית המשפט העליון חוזר ומדגיש את הלכת הפסיקה, לפיה בקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים חריגים בלבד. אלו הם מקרים בהם מתעוררת **שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים**, או כאשר מתקיים **חשש ממשי לעיוות דין או אי-צדק חמור** שנגרם למבקש. הדבר מדגיש את תפקידו של בית המשפט העליון כבית משפט לביקורת שיפוטית ולא כערכאת ערעור נוספת לדון במחלוקות עובדתיות. 2. **התמקדות בשאלות משפטיות מהותיות ולא בעובדות:** ההחלטה מדגימה כי בית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בהכרעות עובדתיות של הערכאות הקודמות, אלא אם כן קיימת שגיאה משפטית או עיוות דין ברור. המבקשת, בבקשתה, התמקדה בטענות עובדתיות ובנסיבות אישיות, מבלי להצביע על כשל משפטי או עקרוני בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. 3. **הסתמכות על ראיות מהימנות (סעיף 8 להחלטה):** בית המשפט המחוזי, ובעקבותיו השופט כבוב בהחלטתו, הדגישו את התבססות ההכרעה על ראיות מהימנות, ובפרט על סרטונים שתיעדו את האירוע. הדבר ממחיש את חשיבות הראיות הממשיות והתמונות בתהליך פלילי, ואת האופן בו ערכאות הערעור מתייחסות להערכת מהימנותן על ידי הערכאה הדיונית. 4. **חוסר עקביות בגרסת המבקשת (סעיף 8 להחלטה):** השופט כבוב מצביע על חוסר עקביות בגרסתה של המבקשת, כאשר היא טוענת מחד גיסא שלא פגעה במתלונן בראשו, ומאידך גיסא טוענת שהתגוננה מפניו. חוסר עקביות זה מחליש את טענותיה ומתיישב עם קביעת הערכאות הקודמות. 5. **אי-הצגת טיעון משפטי מבורר (סעיף 8 להחלטה):** למרות שהמבקשת אינה מיוצגת, השופט כבוב מציין כי היא לא הציגה נימוק אחד התומך במתן רשות ערעור על פי אמות המידה המקובלות. הדבר מחזק את ההחלטה לדחות את הבקשה, שכן אי-הצגת עילה משפטית ברורה, גם בנסיבות של אי-ייצוג, מובילה לדחיית הבקשה. 6. **עניינו הפרטני של המבקש לעומת שאלה עקרונית (סעיף 8 להחלטה):** ההחלטה מבהירה שהבקשה נטועה כולה בעניינה הפרטני של המבקשת, ואינה מעלה שאלה עקרונית בעלת השלכה רחבה יותר. זהו אחד התנאים המרכזיים לדחיית בקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי". **מסקנה** ההחלטה לדחות את הבקשה לרשות ערעור מבוססת על עקרונות משפטיים מושרשים בנוגע לסמכותו של בית המשפט העליון לדון בבקשות מסוג זה. בית המשפט לא מצא כי הבקשה עומדת באחת מהדרישות המצומצמות למתן רשות ערעור, כגון קיומה של שאלה משפטית עקרונית או חשש לעיוות דין. ההחלטה מדגימה את הזהירות הרבה בה נוקט בית המשפט העליון בהתערבות בהחלטות הערכאות הדיוניות, ובפרט כאשר הטיעונים נסובים על מחלוקות עובדתיות ועל נסיבות אישיות, ואינם מעלים שאלות משפטיות מהותיות.