ת"צ 34953-07-20

תקציר

בעניין י. אמסלם החליט בית המשפט שלא להעניק הקפאת הליכים לפי חוק הבוררות למשיבה 3, למרות קיומה של תניית בוררות בהסכמי הפיתוח בין המבקשים לבין החברה הכלכלית אשקלון. המבקשים, בעלי מגרשים במתחם ברנע ב' ו-ג' באשקלון, הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ארבעה משיבים, בהם החברה הכלכלית, נגד גביית היטלי הפיתוח על ידי העירייה. בית המשפט ביסס את החלטתו על מספר שיקולים. ראשית, נקבע כי המבקשים לא הוכיחו די הצורך כי הסכמתם לתניית הבוררות ניתנה תחת לחץ או עושק. עם זאת, בית המשפט הסכים עם טענת המבקשים כי תניית הבוררות מהווה תנאי מפלה בחוזה אחיד. ההנחה הייתה כי הסעיף מפלה, שכן הוא שולל מלקוחות את הזכות להגיש תביעות מסוימות בערכאות משפטיות ומחייב כי סכסוכים יוכרעו בבוררות. בית המשפט הדגיש כי מדובר בסעיף גורף, החל על כל מחלוקת, וחוסר איזון הכוחות בין הצדדים היה משמעותי. יתר על כן, בית המשפט הסכים כי קיימת סיבה מיוחדת לכך שהסכסוך יידון בבית המשפט, ולא בדרך של בוררות, מה גם שמדובר בהליך של תובענה ייצוגית. בית המשפט הדגיש כי הליכי בוררות עלולים לפגוע בגישה לצדק עבור חלקים מסוימים באוכלוסייה ולחסום הגשת תביעות ייצוגיות. בנוסף, אופייה של התביעה, הכרוך בהפעלת סמכות שלטונית ותשלומי חובה, הצביע על עניין ציבורי בהליך בירור פומבי בבית המשפט. משכך, החליט בית המשפט כי ההליכים נגד המשיבה מס' 3 לא יעוכבו בשל תניית הבוררות, והדגיש כי החלטה זו התקבלה בהיעדר מענה לבקשת האישור ומבלי לפגוע בטענות עתידיות בדבר התאמת התביעה לתביעה ייצוגית. למבקשים נפסקו הוצאות בסך 4,000 ש"ח מהח"כ.