עמ"ת 11476-11-11

תקציר

נגד שלושה מערערים הוגש כתב אישום, המייחס להם מספר עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע ופריצה לדירה. המערערים הואשמו בכך שנסעו ליד דירה מספר פעמים כדי לוודא שהיא ריקה לפני הפריצה. שניים מהם קפצו מעל גדר הדירה והשלישי שימש כתצפיתן. הם הואשמו גם בגרימת נזק בזדון, הסגת גבול וקשירת קשר. בית משפט קמא קבע כי קיימות ראיות מספיקות ואישר את מעצרו של אחד המערערים, ואילו השניים האחרים שוחררו בתנאים מסוימים. ההגנה טענה כי למערערים היה אליבי, אך החקירה העלתה כי גרסתם לא התיישרה והופרכה על ידי עדים אחרים. עד זוטר זיהה את אחד המערערים במסדר זיהוי וזיהה את לבושם של החשודים, שתאם את אלה שלבשו המערערים בעת תפיסתם. המשטרה הגיעה למקום זמן קצר לאחר הפריצה ותפסה את המערערים בקרבת מקום כשברשותם בגדים תואמים ופטיש. כמו כן נמצאו בזירה טביעות נעליים שעשויות להתאים לנעליו של אחד המערערים. השופטת רויטל יפה-כץ קבעה כי קיימות די ראיות לכאורה ועילות מעצר, בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של המערער ובחוסר המהימנות. הערעור לביטול החלטת המעצר נדחה, בשל חומרת העבירות, עברו הפלילי של המערער ואי היתכנות מעצר הבית.