ת"א 27084-04-14

תקציר

מדובר בתביעת רשלנות רפואית בין מטופל לרופא השיניים שלו. המטופל טוען כי סבל מחוסר תחושה וירידה בתחושה בלסת התחתונה בעקבות עקירת שן בינה, עקב רשלנות רופא השיניים. הרשלנות התבטאה בהיעדר הסכמה מדעת ובפגיעה באוטונומיה של המטופל, שכן רופא השיניים לא סיפק מידע מספק על סיכוני הניתוח, ובהימנעות מביצוע בדיקת CT טרם הניתוח. רופא השיניים הכחיש את הטענות וטען כי פעל כפי שכל רופא שיניים סביר היה נוהג בנסיבות העניין. בית המשפט בחן את הטענות לרשלנות בטיפול, היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה. נמצא כי התובע לא הוכיח את טענת הרשלנות בטיפול, שכן אי ביצוע בדיקת CT נוספת טרם הניתוח, כמו גם אי מתן הסברים מספקים, אינם מהווים רשלנות, וממילא לא הוכח הקשר הסיבתי בין מחדלים אלה לבין הנזק. עם זאת, בית המשפט קיבל את הטענה של היעדר הסכמה מדעת, שכן רופא השיניים לא הסביר מספיק את סיכוני הניתוח למטופל. עם זאת, בית המשפט מצא כי גם אם היו מודיעים למטופל על הסיכונים, הוא היה מסכים לניתוח. לפיכך, לא נמצא קשר סיבתי בין היעדר הסכמה מדעת לבין הנזק, וטענת הרשלנות בשל היעדר הסכמה נדחתה. בית המשפט אכן מצא פגיעה באוטונומיה של החולה, ופסק לו פיצוי בסך 10,000 שקל. כמו כן חויב רופא השיניים לשלם לתובע את אגרת התביעה ושכר טרחת עורך דין.