ה"פ 4381/05

תקציר

המבקשת, עו"ד ריימונד חן, תבעה את המשיבים על מנת לחייבם לרשום דירת מגורים בירושלים על שמה, על בסיס הסכם מכר שנחתם בין הצדדים. לדברי חן, היא שילמה את מלוא התמורה בגין המכירה, ולכן היא זכאית לרשום את הדירה על שמה בלשכת רישום המקרקעין. המשיבים, האחים אלון ואיתן פרג', בניו של בעל הדירה המנוח, טענו כי החתימות על הסכם המכר זויפו, כי היו תחת השפעת סמים באותה עת ולא היו כשירים לחתום על ההסכם, וכי בכל מקרה לא קיבלו את תמורת המכירה. חן שימשה אשת קש עבור בעלה לשעבר, דוד חננאל, שיזם את העסקה והשתמש בשמה כדי להתחמק מנושיו. הדירה הייתה חלק מהירושה של אמם של המשיבים, ובמועד החתימה הנטענת על ההסכם אושפז המשיב אלון פרג' לשיקום ולא יכול היה לחתום על מסמך כלשהו. החתימות על הסכם המכר ומסמכים נוספים זויפו, לרבות צו ירושה שהוצא לכאורה טרם הבקשה לקבלתו. ייפוי הכוח שניתן על ידי המשיבים לעורכי הדין שטיפלו עבורם בעסקה נחתם אף הוא בתקופה בה עורכי הדין לא נכחו במקום, והוא אושר על ידי עורך דין שאינו נוטריון, בניגוד להוראות הדין. בנוסף, עסקת המכר והמסמכים הנלווים טופלו על ידי עורך דין שהושעה מלשכת עורכי הדין בתקופה הרלוונטית. חן, שלא הייתה מודעת לפרטי העסקה, חתמה על ההסכם בשלב מאוחר יותר, והתברר כי התצהיר שלה, שתיאר את מעורבותה המלאה בעסקה, היה שקרי. על יסוד האמור לעיל קבע בית המשפט כי לא נחתם הסכם מכר תקף, ועל כן אין המשיבים נדרשים לרשום את הדירה על שמו של חן. התביעה נדחתה. המבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 30,000 ₪.