ב"ל 35094-10-18

תקציר

התובע, מכונאי רכב במקצועו, תבע את הנתבע וביקש להכיר בפגיעת גבו כפגיעה בעבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. התובע טען כי פציעתו נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה שנגרמה לו במשך שנים של מאמץ פיזי חוזר ונשנה ותנועות כיפוף תוך כדי עבודה. לתמיכה בטענתו הפנה התובע לבדיקת CT וחוות דעת של רופאיו המטפלים. עם זאת, הנתבע הסתמך על פרשנות שונה לבדיקת ה-CT, לפיה התובע סבל אך ורק משינויים ניווניים שאינם קשורים לעבודתו. בית המשפט בחן את חומר הראיות והגיע למסקנה כי התובע לא הצליח לבסס תשתית עובדתית לפגיעה שנגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה. על פי פסק הדין, מיקרוטראומה דורשת הוכחת פגיעות זעירות הגורמות לנזק מינימלי המצטבר לאורך זמן. עבודתו של התובע נמצאה מגוונת, לרבות פעולות רבות, והוא לא הצליח להוכיח רצף או דמיון ביניהן. בנוסף, התובע לא הוכיח תדירות מספקת של פעולות אלה לאורך זמן כדי לגרום נזק. לפיכך, בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי התובע לא סיפק די ראיות כדי לתמוך בטענתו למיקרוטראומה. שני הצדדים שקלו את טיעוניהם בכובד ראש, ולמרות שהתביעה נדחתה, לא נפסקו הוצאות בשל היותה עניין של ביטוח לאומי. לתובע שמורה הזכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלתה.