בע"מ 56860-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של פסק הדין בבע"מ 56860-11-25 (בית המשפט העליון)** **1. רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים:** הבקשה שלפניינו היא בקשת רשות ערעור (ב"גלגול שלישי") על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתה של המבקשת למחצית מהזכויות בשתי דירות הרשומות על שם המשיב. * **הדירה הראשונה:** נרכשה על ידי המשיב טרם היכרות הצדדים. * **הדירה השנייה:** הועברה למשיב במתנה מאמו בשנת 2019. * **מערכת יחסים:** הצדדים הכירו בראשית שנות ה-2000, ניהלו קשר זוגי ממושך, נישאו בשנת 2018, ולהם ילד משותף. הם התגוררו בדירה הראשונה כעשר שנים טרם נישואיהם, ועברו להתגורר בדירה השנייה, שם התגוררו עד פרידתם בשנת 2023. **2. פסיקות הערכאות הקודמות:** * **בית המשפט לענייני משפחה:** דחה את התביעה. קבע כי הדירות הן "נכסים חיצוניים" שלא הושגו במאמץ משותף, ולכן אינן באות בגדר חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון" או "החוק"). בנוסף, נקבע כי המבקשת לא הוכיחה כוונת שיתוף ספציפית מצד המשיב בדירות, והתנהלות הצדדים (חשבונות בנק נפרדים, הפרדה רכושית) מצביעה על חוסר נכונות לשיתוף. * **בית המשפט המחוזי:** דחה את ערעור המבקשת. קבע כי, בהתאם לקביעות העובדתיות של בית המשפט קמא, לא התקיימו תנאי חזקת השיתוף ולא הלכת השיתוף הספציפי, הן ביחס לדירה הראשונה והן ביחס לדירה השנייה. **3. השאלות המשפטיות והסעדים המבוקשים:** * **בקשת רשות ערעור (ב"גלגול שלישי"):** המבקשת, הפועלת ללא ייצוג, טוענת כי התקיימה כוונת שיתוף בדירות. היא משיגה על מהימנות הראיות והמסמכים שעליהם ביססו הערכאות הקודמות את מסקנותיהן. * **בקשה לצירוף ראיה חדשה:** המבקשת ביקשה לצרף מסמך משנת 2011, שלטענתה מהווה אינדיקציה ישירה לכוונת שיתוף ספציפית. **4. עקרונות משפטיים מרכזיים שבאו לידי ביטוי בהחלטת בית המשפט העליון:** * **הגבלת הגשת ערעור ב"גלגול שלישי":** השופטת וילנר מדגישה כי הכלל הוא שבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תתקבל במקרים חריגים בלבד, הדורשים הכרעה בשאלה משפטית עקרונית או קיום חשש לעיוות דין (פסקאות 7). הדבר מבטא את מדיניות בית המשפט העליון לצמצם את היקף הדיון בערכאה זו, במיוחד כאשר מדובר במחלוקות הנוגעות בעיקר לעובדות. * **אי התערבות בממצאי עובדה ומהימנות:** בית המשפט העליון חוזר על הכלל שערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. כלל זה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר ב"גלגול שלישי", בו הפסיקה מעוניינת להגביל את הדיון לשאלות משפטיות מהותיות ולא לחזור על בחינתן העובדתית (פסקה 8). * **הבחנה בין נכסים חיצוניים לנכסים משותפים לפי חוק יחסי ממון:** פסק הדין מתבסס על ההבחנה המרכזית בחוק יחסי ממון בין נכסים שהיו של מי מבני הזוג טרם הנישואין או נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין (המוגדרים כ"נכסים חיצוניים"), לבין נכסים שנצברו במאמץ משותף במהלך הנישואין (הכפופים להסדר איזון משאבים). הנטל להוכיח כי נכס חיצוני הפך לנכס משותף מוטל על הטוען לשיתוף. * **הלכת השיתוף הספציפי והוכחת כוונת שיתוף:** בית המשפט נדרש לבחון האם הצדדים התכוונו ליצור שיתוף בנכסים הספציפיים הללו. הלכת השיתוף הספציפי דורשת הוכחת כוונת שיתוף ספציפית, וזאת מעבר להוראות ההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון. דוגמאות להוכחת כוונת שיתוף כאמור כוללות התנהגות המעידה על כוונה כזו, כגון רישום משותף, שימוש משותף, השקעה משותפת, ועוד. בהיעדר הוכחה כזו, נכס שנותר רשום על שם אחד מבני הזוג נחשב נכס שלו בלבד. * **דחיית בקשה לצירוף ראיה חדשה:** בית המשפט קובע כי מסמך משנת 2011 אינו מהווה ראיה חדשה שאין אפשרות לצרפה. הסיבות העיקריות לדחיית הבקשה הן: (א) אי קיום "שקידה סבירה" לאיתור המסמך במועד הרלוונטי; (ב) המסמך אינו משנה את התמונה המהותית של ההליך ואף מחזק את הקביעות העובדתיות הקודמות (הצהרה על מגורים משותפים בחשבון בנק משותף). (ג) אין בו כדי למנוע עיוות דין (פסקה 9). הדבר מתיישב עם תקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. * **סמכות לדחות בקשה ללא צורך בתשובה:** בית המשפט משתמש בסמכותו לדחות את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיב, מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המוחלת גם על ענייני משפחה. הדבר מעיד על כך שהבקשה, על פניה, לא העלתה כל עילה מספקת לקבלתה. **5. חידושים משפטיים (אם היו):** במקרה זה, לא ניכר כי חודשו עקרונות משפטיים חדשים. ההחלטה מתבססת על פרקטיקה משפטית קיימת ומושרשת, בדגש על עקרונות של סופיות הדיון, הגבלת ערעורים ב"גלגול שלישי", והקפדה על הפרדה בין סוגיות עובדתיות לסוגיות משפטיות. **6. הערות נוספות:** * ההחלטה מדגישה את חשיבותה של ההתנהלות הרכושית של בני זוג כראיה מכרעת באשר לכוונת שיתוף. הפרדה רכושית מלאה, כפי שנקבעה במקרה זה, מהווה ראיה חזקה נגד קיומה של כוונת שיתוף. * העובדה שהמבקשת לא הייתה מיוצגת מדגישה את חשיבותה של הבנה משפטית לניהול הליך ראוי. אולם, גם בנסיבות אלו, בית המשפט אינו פוסק על בסיס חוסר ייצוג, אלא על בסיס הדין המהותי והדיוני. **סיכום:** פסק הדין של בית המשפט העליון מבסס את דחיית בקשת רשות הערעור על העובדה שהבקשה נטועה עמוק בנסיבות המקרה הפרטני, אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית, וכי המבקשת משיגה בעיקרה על קביעות עובדתיות של הערכאות הקודמות, אשר אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור להתערב בהן ב"גלגול שלישי". בנוסף, בקשתה של המבקשת לצרף ראיה חדשה נדחתה, שכן המסמך אינו מהווה ראיה חדשה באופן המצדיק את קבלתו, ואינו משפיע על תוצאת ההליך באופן שימנע עיוות דין. ההחלטה משקפת את מדיניות בית המשפט העליון לצמצם את ההתדיינות בערכאת הערעור, במיוחד במקרים בהם מדובר במחלוקות עובדתיות שנדונו והוכרעו כדבעי בערכאות קודמות.