ת"פ 51384-06-12

תקציר

הנאשם הואשם בשני סעיפים של מכירת משקאות אלכוהוליים לקטין, עליהם לא היה חולק. ההגנה טענה כי יש לסווג את העבירה כעבירה פלילית של מחשבה ולא אחריות קפידה, כי הופעתו של הקטין כבגיר מהווה טעות במצב העניינים, וכי השימוש ב"חומר מדיח" מהווה הגנת צדק. מנגד, טענה התביעה כי מדובר בעבירה של אחריות קפידה, כי לנאשם לא היה חשד סביר כי הרוכש הוא קטין ולכן לא יכול היה לטעון לטעות במצב הדברים, וכי השימוש בחומר המדיח היה מוצדק. בית המשפט הסכים עם התביעה בכל הסעיפים. נפסק כי העבירה של מכירת אלכוהול לקטינים היא עבירה של אחריות קפידה, כלומר היסוד הנפשי של העבירה הוא בחזקת הנאשם והועבר לנאשם להפריך. בית המשפט מצא כי הנתבע לא יכול היה לטעון באופן סביר כי סבר שהקונה הוא בגיר בשל מראהו החיצוני, שכן הוא לא ניסה לאמת את גילו של הרוכש באמצעות בקשת זיהוי. כמו כן, השימוש בחומר מדיח כלים לא נמצא כפוגע בזכויותיה הפרוצדורליות של הנתבעת במקרה זה. בית המשפט הכיר בהופעתו הבוגרת של הסוכן, אך לא ראה בכך סיבה מספקת לבטל את האישומים, במיוחד בהתחשב באופי העבירה, במעמדה הרגולטורי ובעובדה שפעולתו של הסוכן הייתה נחוצה כדי לחשוף את הפשע. לפיכך, נמחק כתב האישום נגד הנאשם.