ע"פ 7957/08

תקציר

המבקש, שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, הורשע והודה בתקיפה בנסיבות מחמירות לאחר שדקר אדם על רקע סכסוך בין בני משפחותיהם. הם נידונו ל-21 חודשי מאסר בפועל וחויבו לשלם 5,000 שקל פיצויים לקורבן. בית המשפט המחוזי עיכב את עונש המאסר עד להכרעה בערעורו של המבקש וקבע עיכוב בתשלום הפיצויים, אך לא נקב בלוח זמנים. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור לעכב את ביצוע גזר הדין ולעכב את תשלום הפיצויים עד להכרעת הדין בערעור. המשיב טען כי הבקשה לעיכוב ביצוע מיותרת שכן בית המשפט המחוזי כבר נעתר לה וכי המבקש לא כלל את המתלונן כמשיב לבקשת עיכוב הפיצויים, דינה להידחות. בית המשפט הסכים עם טענות המשיב וקבע כי הבקשה לעיכוב ביצוע מיותרת וכי אי הכללת המתלונן כמשיב מצדיקה את דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע הפיצויים. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי ככלל, ערעורים אינם מעכבים חיובים כספיים, ובמקרה זה לא התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות שיהוי. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב המאסר עומדת בעינה, והבקשה לעיכוב תשלום הפיצויים נדחתה.