ת"א 4149-04-10

תקציר

התובע, שהוא אחיו של פצוע, תובע בגין נזק נפשי כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביולי 2008, בה נפצע אחיו של התובע באורח קשה ונפטר לבסוף באוקטובר 2012. התביעה מוגשת נגד נהג הטרקטור שהיה מעורב בתאונה והמבטחת שלו. המחלוקת נסובה סביב השאלה האם התובע, כנפגע משני, זכאי לפיצוי בגין נזק נפשי. הנתבע טוען כי התנאים לפיצוי נפגע משני אינם מתקיימים במקרה זה. בית המשפט מינה מומחה לבריאות הנפש אשר קבע כי לתובע נכות נפשית לצמיתות בשיעור של 10% כתוצאה מהתאונה. חוות הדעת של המומחה, עדות התובע ועדותו של חבר ילדות של התובע מאששות את הקשר הקרוב בין התובע לאחיו. עם זאת, הנזק הנפשי שנגרם לתובע אינו חמור דיו כדי להצדיק פיצוי על פי הפסיקה הקיימת. למרות שעבודתו של התובע במפעל כתר פלסט הסתיימה בעקבות התאונה, מהראיות עולה כי הדבר נבע מהצורך הנפשי שלו לסייע לאחיו הפצוע, ולא בשל פגיעה כלשהי בכושר עבודתו. יכולתו של התובע לעבוד לא נפגעה באופן משמעותי, שכן הוא עבד באבטחה במשך שלוש שנים ולאחר מכן כמטפל בנכי צה"ל, והרוויח אף יותר מאשר במפעל כתר. לפיכך, התביעה בגין נזק נפשי נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו.