ע"א 5887/19

תקציר

הניתוח המשפטי של המקרה נשען על אופיו וקבילותו של המסמך המוגדר כמוצג ה', הכולל את "הכללים למתן תעודות מלשכת העיתונות הממשלתית לאזרחים ותושבים ישראלים העוסקים במקצועות תקשורת בתקשורת הישראלית, התשע"ג-2013". סוגיות הליבה נוגעות לשאלה האם ניתן לכלול מסמך זה כדין כראיה בהליכי הערעור והשלכותיו על פי עקרונות המשפט הפרוצדורלי והמהותי החלים. **עקרונות משפטיים וניתוח** 1. **מסגרת לקבלת מוצגים בהליכי ערעור** תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי מוצגים שצורפו למסמכי ערעור קבילים רק אם נתקבלו כדין כראיה בבית המשפט קמא או לאחר מכן בהחלטת ערכאת הערעור. הוראה זו מבטיחה את היושרה והערך הראייתי של רישומי הערעור, תוך שמירה על עקביות והוגנות בביקורת הערעור. 2. **אופי מוצג ה' כהנחיות פנימיות** המשיב טוען - ובית המשפט מסכים - כי לכללים אין תוקף סטטוטורי כדין נורמטיבי אלא מהווים הנחיות פנימיות, מנהליות, שגובשו על ידי הרשות השלטונית. הפסיקה תומכת בדעה כי הנחיות פנימיות אלה אינן כללים נורמטיביים בעלי תוקף משפטי מחייב, אלא אם כן שולבו במפורש בחוק הסטטוטורי או אומצו על ידי רשות סטטוטורית כתקנות מחייבות. 3. **מעמדם המשפטי וסמכותם הנורמטיבית של הכללים** פסיקה רלוונטית, כולל DNA 2121/12 Felony v. דיין, מדגיש כי הנחיות פנימיות או הנחיות מנהליות, בהיעדר עיגון חקיקתי או אישור רגולטורי פורמלי, נעדרות תוקף נורמטיבי ואינן קובעות חובות או זכויות משפטיות. הם נחשבים לפרקטיקות מנהליות לא מחייבות ולא לסטנדרטים משפטיים נורמטיביים. 4. **השלכות על קבלת ראיות** מכיוון שהכללים אינם נורמות סטטוטוריות או משפט מנהגי בעל תוקף משפטי מחייב, הכללתם כמוצג ללא אישור מראש של ערכאת הערעור מפרה את הסטנדרטים הפרוצדורליים. היעדר מעמד נורמה משפטית הופך את קבלתם לבלתי ראויה, והכללתם עלולה לעוות את רישום הערעור או להשפיע על בית המשפט באופן לא ראוי. 5. **תמיכה תקדימית ופרקטיקה שיפוטית** בית המשפט מצטט מספר החלטות ערעור (ע"א 2238/16, ע"א 1334/16, ע"א 6389/18) המחזקות כי לא ניתן להוסיף הנחיות פנימיות והוראות מנהליות חסרות מעמד נורמטיבי משפטי כמוצגים ללא אישור מפורש של ערכאת הערעור. תקדימים אלה מאשרים באופן קולקטיבי את העיקרון לפיו רק מסמכים בעלי מעמד נורמטיבי משפטי יכולים להיות משולבים בהליכי הערעור כמוצג ראייתי. 6. **שיקול הדעת של בית המשפט וההליך ההוגן הפרוצדורלי** כתוצאה מעקרונות אלה, בית המשפט מפעיל את סמכותו הנתונה להחריג את מוצג ה' כדי לשמור על שלמות הליך הערעור ולשמור על עמידה בסטנדרטים משפטיים והוגנות פרוצדורלית. **חדשנות ועקרונות משפטיים** - המקרה מדגים את ההפרדה הברורה בין אמות מידה משפטיות נורמטיביות לבין הנחיות מנהליות פנימיות, תוך הדגשה כי רק לראשונות יש משקל ראייתי בהליכים שיפוטיים. - הוא מחזק את ההגנה הפרוצדורלית שהנחיות פנימיות, גם אם הן רלוונטיות או משקפות פרקטיקות מנהליות, דורשות קבלה או שילוב רשמי ברשומה המשפטית בערוצים משפטיים מאושרים לפני שהן נשקלות כראיה בבתי משפט לערעורים. - הדבר מחזק את העיקרון לפיו מסמכים מנהליים פנימיים, אלא אם כן הוכרו בחקיקה או בתקנות כנורמטיביים, אינם ניתנים להתייחסות ככאלה במסגרת הליכים משפטיים, ובכך לשמור על ההיררכיה והיושרה של נורמות משפטיות. **מסקנה** השגת הסרת נספח ה' מרשומת הערעור עולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים מבוססים לפיהם הנחיות פנימיות חסרות מעמד משפטי נורמטיבי בהיעדר הכרה פורמלית. הדרישה הפרוצדורלית לקבילות ראיות - קבלה בבית המשפט או בבית המשפט לערעורים - לא התקיימה עבור הנחיות אלה. לפיכך, בית המשפט מורה כראוי על הסרת מוצג ה' ומקצה הוצאות בהתאם, ומחזק את עליונותם של מסמכים סטטוטוריים ונורמטיביים בהליכי הערעור. **לסיכום:** - רק מסמכים משפטיים נורמטיביים בעלי תוקף סטטוטורי או אישור רגולטורי מתאים יכולים להיכלל כמוצגים ברשומות הערעור. - הנחיות פנימיות חסרות אכיפה כזו נחשבות לא מחייבות ואינן מתאימות להכללת ראיות ללא אישור מפורש של בית המשפט. - החלטת בית המשפט שומרת על יושרה פרוצדורלית ומאשרת את ההבחנה בין הנחיות מנהליות לבין נורמות מחייבות מבחינה משפטית.