בג"צ 3435/05

תקציר

מפקד צה"ל בגדה המערבית הוציא בשנת 2005 צו תפיסת קרקעות לצורך סלילת כביש גישת חירום משכונת תל רומיידה לאזורים אחרים בחברון. המטרה המוצהרת הייתה להבטיח את פינוי התושבים במקרה של פיגועי טרור. העותרים, ככל הנראה תושבים פלסטינים מקומיים, טענו כי הכוונה האמיתית הייתה לתמוך בהתיישבות היהודית וכי הכביש מיותר בהתחשב בכביש הראשי הקיים. הם גם העלו חששות בדבר פגיעה בזכויות קניין פרטי, רגישויות דתיות הקשורות לבית קברות מוסלמי סמוך, ונזק אפשרי לאתרים היסטוריים וארכיאולוגיים. בעקבות התנגדויות וצו ביניים הגיע התיק לבג"ץ. בית המשפט, לאחר שבחן את ההצדקות הביטחוניות והחלופות ששקל המפקד הצבאי, אישר את צו התפיסה. היא קיבלה את טענת המפקד כי הכביש חיוני מטעמים ביטחוניים, קרי כדי להבטיח תוואי פינוי חלופי לשכונה היהודית. בית המשפט התרשם כי המפקד בחן ביידוע חלופות אפשריות תוך ניסיון למזער את הפגיעה בבעלי נכסים ובאתרים רגישים. היא מצאה כי הצו מהווה מענה מידתי לחששות הביטחוניים ועולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבינלאומי המסדירות תפיסה לוחמתית. המדינה הסכימה לבטל את הצו אם בעלי הקרקע הסמוכים יסכימו לסלילת הכביש ויתחייבו לתחזוקה שוטפת. אם בעלי הקרקע יתנגדו, הצו יעמוד על כנו אך יוגבל לזכות הקדימה של הכביש. בסופו של דבר נדחתה העתירה, כשהיא מותנית בתנאים שקבעה המדינה. ההחלטה משקפת את האיזון העדין בין שיקולי הביטחון לבין הפגיעה בזכויות התושבים המקומיים וברגישויות שלהם במצב המורכב בחברון.