סע"ש 56017-04-13

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב סכסוך בין תובע לנתבע בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד. התובעת, שפתחה בהליך בבית הדין הגרמני לעבודה, ביקשה שהחלטת בית משפט זה תוכר על ידי מערכת בתי המשפט הישראלית. הנתבע טען כי יש להכיר בהחלטת בית המשפט הגרמני ולדחות את התביעה הנוכחית. על פי החוק בישראל, פסק חוץ חייב לעבור תהליך קליטה כדי להיות מוכר או נאכף. על בית המשפט לראות בכך "חוקי וצודק". השופטת מבהירה כי טענת התובעת כי בית הדין הגרמני נעדר סמכות פסולה משום שסמכותו של בית הדין לעבודה היא סוגיה מהותית שאינה קשורה לסמכותם של בתי משפט זרים. בית המשפט דוחה גם את טענת התובעת כי הפורום המתאים לתיק הוא ישראל, ומציין כי מרבית הקשרים קשורים לגרמניה. גם טענת התובעת כי עניינה נוגע לביטחון סוציאלי, המוחרג מתחולת האמנה, נדחית, שכן המונח מתייחס לזכויות ביטחון לאומי ולא לזכויות בדיני עבודה. עובר לשאלה האם פסק החוץ יוצר השתק, השופט מסכים עם הנתבע שכן. החלטת בית הדין הגרמני קובעת כי לא נוצרו יחסי עובד-מעביד חדשים ולכן מהווה פסק דין סופי בנושא. משכך, התביעה נדחית, והתובע חויב לפצות את הנתבע בגין הוצאותיו המשפטיות.