רע"א 1000/17

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 12.9.2017 דן בית המשפט בעניינו של מערער המבקש הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. תחילה קבע בית המשפט המחוזי כי המערער קיבל הודעה על פסק הדין ביום 2.5.2016, ודחה את בקשתו להארכה באיחור של כשבועיים. על פי תקנה 528, בית המשפט רשאי לתת ארכות כאלה מ"טעמים מיוחדים" הנובעים מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין. בית המשפט הכיר במצבו של המערער – בהיותו אסיר עם בעיות בריאותיות מורכבות – כהצדקה תקפה לעיכוב, וטען כי לא מדובר בחלוף זמן משמעותי. יצוין, כי המערערת הציגה טענות בעלות תוקף פוטנציאלי שלא הוערכו לגופם, ובפרט ביחס לסכום הפיצוי שנפסק למשיבים. למרות חששם של המשיבים מפני התמשכות ההליכים המשפטיים, בית המשפט העדיף את זכותו של המערער להליך הוגן. זאת ועוד, בבואו להחליט אם לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה, על בית המשפט להעריך את סיכויי הצלחתו של המערער ואת מהות הכשל הפרוצדורלי, תוך שקילת שיקולים אלה בכובד ראש לטובת המערער בשל נסיבותיו הייחודיות. בסופו של דבר, החליט בית המשפט לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 13.8.2015, בתנאי שהמערערת תשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ בתוך 60 יום. מסקנה זו, שאומצה על ידי השופטים י' דנציגר וד' מינץ, הדגישה את האיזון בין ההגינות הפרוצדורלית לבין זכותו של הפרט לצדק.