עפ"ג 28092-12-23

תקציר

הנאשם ערער על גזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בחדרה בגין מספר עבירות, בהן הפרת הוראת חוק, איומים ותקיפה פשוטה, בגינן נגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל ועונשי מאסר על תנאי שונים, לצד טיפול רפואי כפוי. הנימוקים העיקריים בערעור היו כי גזר הדין חמור מדי וכי הצו הרפואי הכפוי ניתן ללא סמכות. המערער ביקש להסתפק בעונש המאסר בשל הזמן שכבר ריצה, שכן הוא אינו מאפשר לו לקבל את הטיפול המתאים ותורם להידרדרות מצבו. ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור על עונש המאסר, שכן לא מצאה עילה להתערב בפסק דינו המפורט של בית משפט קמא, אשר התחשב בנסיבותיו של המערער. הערעור על צו רפואת החובה התקבל, שכן המדינה הסכימה כי הצו הוצא באופן שגוי, אך הובהר כי צו קודם משנת 2021 עדיין בתוקף. עוד המליצו השופטים לרשויות הרווחה להכניס את המערער למסגרת שיקומית לצורך טיפול והשגחה, ציינו כי מעשיו נבעו ממצבו הנפשי, והזהירו כי ללא פעולה מתאימה עלולה להישנות העבירות. ההחלטה התקבלה בנוכחות בא כוח המערער והמערער, שהשתתפו בו באופן חזותי.