ת"א 43470-09-14

תקציר

פסק הדין דוחה את טענתם של סעיד ור'אלב על הסף. השופט קובע כי תביעתם היא ניסיון לפתוח מחדש תיק משפטי סגור, ולערער את ההחלטות שהתקבלו בו. מכיוון שהם כבר זכו למשפט הוגן, מתן אפשרות להתדיין שוב באותו תיק פירושו שפסקי דין של בית המשפט לעולם לא יהיו מכריעים. עקרון תום הלב קובע כי אין לקבל את טענותיהם של סעיד ור'אלב, הסותרות את טענותיהם הקודמות. יתר על כן, השופט קובע כי סעיד ור'אלב מנועים מלהשמיע את טענותיהם הנוכחיות, בשל ההחלטות שהתקבלו באותן סוגיות בתיק הקודם. עוד מציינת השופטת כי את התביעה לסעד של האפוטרופוס לנכסי נפקדים יש להפנות לבית המשפט הגבוה לצדק ולא לבית המשפט המחוזי, וכי ממילא התובעים לא נקטו את הצעדים הנדרשים להעלאת טענה כזו. השופט דוחה את הבקשה לפיצוי גם מכמה טעמים; ראשית, תביעה לפסק דין הצהרתי של פיצוי כספי אינה ראויה כאשר ניתן להגיש תביעה לסעד כספי מכומת. בנוסף, התביעה לפיצויים על פי הסכם השלום עם ירדן נדחית, שכן בית המשפט העליון כבר קבע כי האמנה אינה רלוונטית במקרה זה. השופטת דוחה גם את תביעת הפיצויים לפי חוק הפיצויים, משום שהתובעים לא נקטו את הצעדים הנדרשים כמפורט בחוק, וממילא לא טענו זאת בתביעתם. לבסוף הורה השופט לסעיד ולגאלב לשלם למבקשים הוצאות בסך 15 אלף שקל, וסגר את התיק.