רע"א 9527/09

תקציר

התיק נסוב סביב עבירת חניה שביצעו המבקשים, שלא שילמו דו"ח חניה בסך 70 ₪. לאחר קבלת הודעה על תשלום קנס, המבקשים לא נענו, מה שהוביל את העירייה המשיבה לשלוח מספר התראות והודעות. כמעט שתים עשרה שנים לאחר מכן, שילמו המבקשים את הקנס במחאה ולאחר מכן הגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, בטענה כי לא קיבלו את ההודעות וכי הקנס מיושן. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעת המבקשים, בקובעו כי הודעות הקנס נשלחו והקנס שולם. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי הערכאות הנמוכות טעו בפסקי דינם. לטענתם, בידי העירייה לא היו המסמכים הרלוונטיים וכי הפלט שהוצג כראיה אינו מהווה רשומה מוסדית. המבקשים הפנו גם לתביעה דומה נגד העירייה, שבה הושגה פשרה, המעידה לכאורה על חוסר יכולתה של העירייה להוכיח משלוח דואר רשום. העירייה טענה בתגובה כי הבקשה אינה מעוררת שאלה כללית וכי אכן מדובר ברשומה מוסדית. השופטת ח' שלומית קבעה כי הבקשה אינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי. השופט הדגיש כי נוהלי בית המשפט לתביעות קטנות מאפשרים קבלת ראיות שעשויות שלא להיות קבילות בבתי משפט אחרים, לרבות הפלט שהוצג. מאחר שדיני הראיות לא חלו במלואם במקרה זה, טענות המבקשים בדבר קבילות הראיות לא החזיקו מעמד. לפיכך, הבקשה נדחתה, וההחלטות הקודמות עמדו בעינן.