ת"ח 19424-10-16

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות המצור הימי שהטילה מדינת ישראל על רצועת עזה והאם הוא מצדיק את החרמת הספינה זיתונה, שנתפסה על ידי כוחות חיל הים הישראלי בגין ניסיון להפר את המצור. בית הדין בוחן את התנאים להטלת מצור ימי חוקי על פי המשפט הבינלאומי, לרבות הכרזה פומבית, אפקטיביות, שוויון וחובות הומניטריות. הדו"ח קובע כי המצור הימי שמטילה ישראל מקיים תנאים אלה והוא תקף. פסק הדין בוחן גם את מידתיות הסגר ומעריך את השפעתו על אוכלוסיית רצועת עזה. מסקנת בית המשפט היא כי המצב ההומניטארי ברצועת עזה אינו תוצאה בלעדית של המצור הימי, וכי נזקי המצור אינם בלתי מידתיים ביחס לתועלת הצבאית. באשר לתפיסת ספינת המחאה זיתונה, בית המשפט מכיר בזכות למחות ולהביע התנגדות, אך מדגיש כי זכות זו אינה גוברת על אינטרס המדינה לאכוף את החוק ולשמור על המצור הימי. מאחר שהספינה הפרה את המצור החוקי בידיעת נוסעיה וצוותה, בית המשפט קובע כי המדינה הייתה רשאית לתפוס אותה. זאת ועוד, בית המשפט מצדיק את החרמת הספינה על סמך תפקידה במחאה על המצור והצורך בהרתעה. ההנחיות להוצאת צו החרמה כוללות בחינת חוקיות המצור, הכוונה מאחורי ההפרה, יעד הספינה, השימוש הפוטנציאלי בה כציוד לחימה של האויב והידע והקשר של הבעלים להפרה. בהתחשב בכך שמתקיימים כל תנאי ההחרמה, מאשר בית המשפט את החרמת האנייה ומורה להעביר את תמורת מכירתה למבקש. בנוסף, נדרש בעל האנייה לשלם למבקש הוצאות פרוצדורליות בסך 20,000 ₪.