עת"מ 11475-07-11

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירות נגד ייעוד קהילת חריש לאוכלוסייה החרדית. ההחלטה מתבססת על ייעודי ממשלה ומשרד קודמים בחריש ועל פסיקות קודמות של בתי המשפט המאפשרים הקצאת משאבי קרקע לדיור נפרד לקבוצות אוכלוסייה בעלות מאפיינים מיוחדים. התוכנית המקורית אמנם לא הצליחה לאזן בין האוכלוסייה החרדית לבין התושבים הלא-אורתודוקסים הקיימים, אך בפסק הדין נמצא כי התכנית המתוקנת אכן נותנת מענה סביר לצרכי האוכלוסייה הקיימת ומאזנת כראוי בין האינטרסים השונים הכרוכים בכך. התיקון משנה את התפיסה הבסיסית של התוכנית כך שתאפשר קהילה חרדית בתוך קהילה מגוונת קיימת, ותבטיח שמירה על אורח החיים של כלל האוכלוסיות. היא מאפשרת ייעוד עתידי של שטחים ציבוריים לכל שימוש, כולל אלה המאפיינים את האוכלוסייה הלא-אורתודוקסית, ומבטיחה גישה תחבורתית אל היישוב וממנו בשבתות ובחגים. טענות העותרים, הצופות להחלה בלתי שוויונית של השטחים הציבוריים ונגישות תחבורתית, נחשבות מוקדמות מדי, שכן טרם נקבעו השימושים בפועל בשטחים הציבוריים והסדרי התנועה. פסק הדין מדגיש כי החלטות מוסדות התכנון היו ראויות וכי זכויות העותרים להתנגדויות לא נפגעו. לפיכך, העתירות נדחות ללא צו להוצאות.