רע"א 1826/18

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה למתן רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ובית משפט השלום, שקבעו כי פרופורציה, ספקית שירותים, לא הפלתה את המבקש בכך שסירבה להעניק לו טיפול להסרת שיער בלייזר בשל היותו נשא HIV. בקשתו של המבקש נדחתה תחילה על יסוד הערכתו של פרופור כי הטיפול אינו מתאים בשל שיערו הדליל, יציבותו הנפשית המוטלת בספק ובעיות בריאותיות המחייבות אישור רפואי שלא המציא. המבקש טען כי סירוב זה נבע מאפליה ומתנאי עיקור בלתי הולמים. עם זאת, בתי המשפט קיבלו את נימוקיה של פרופורציה, והגיעו למסקנה כי הסירוב מבוסס על שיקולים לגיטימיים ולא מפלים. ערכאת הערעור בחנה האם קיימת סוגיה משפטית עקרונית הנוגעת לאפליית נשאי HIV בקבלת טיפולים קוסמטיים, אך קבעה כי ניתן להכריע בתיק על יסודו העובדתי מבלי להידרש לשאלה רחבה זו. בית המשפט ציין כי על פי הוראות חוק מסוימות, נשאי HIV עשויים להיות מטופלים כאנשים המתמודדים עם אפליה חברתית בדומה לאנשים עם מוגבלות. יתר על כן, בית המשפט המליץ להיזהר מפני התייחסות שלילית לטענות אפליה תכופות מצד אנשים המשתייכים לקבוצות מודרות מבחינה היסטורית, וקבע כי יש להתמקד באפליה עצמה ולא בתדירות התביעות. בסופו של דבר, הבקשה לערעור נוסף נדחתה, ואישרה את ממצאי הערכאות הנמוכות יותר, לפיהן סירוב השירות היה חוקי ומבוסס עובדתית, מבלי להטיל הוצאות.