ע"פ 3793/06
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור הוא על ההרשעה באונס ושיבוש הליכי משפט. המערער והמתלונן התגוררו באותו בניין מגורים. על פי כתב האישום, המערער המתין למתלוננת בחדר המדרגות, תקף אותה ואנס אותה. למחרת הגישה המתלוננת תלונה. בית המשפט המחוזי האמין לגרסתה של המתלוננת ולתיאור האירועים, ראה בהם סבירים ונתמכים בעדויות אחרות, ומצא את המערער אשם מעבר לספק סביר. המערער טען כי ההרשעה לא הוכחה, תקף את ממצאי בית המשפט המחוזי בדבר עובדה ומהימנות, והתייחס למחדלי חקירה – כגון אי בדיקת בגדיו של המערער ואי בדיקת אלכוהול בגופו. עם זאת, שופט בית המשפט העליון, לאחר שבחן את חומר הראיות ושקל את הנסיבות, לא מצא עילה להתערב בהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, וראה בגרסת המתלוננת עקבית ומסודרת. עוד ציין השופט כי מחדלי חקירה לא פגעו במסקנה, וכי העונש שהוטל על המערער לא היה מופרז, ולכן לא ניתן היה להתערב בו על ידי ערכאת הערעור. בסופו של דבר, הערעור נדחה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 3793/06 גבייהו וורקו נ' מדינת ישראל, עליון (11.4.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.