עמ"ת 28139-02-24

תקציר

הערעור מתייחס להחלטת בית משפט השלום בחדרה להעמיד את המשיב תחת פיקוח אלקטרוני עד תום ההליכים נגדו בגין עבירות נשק. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי קיימים קשיים ראייתיים וכי ממצא זה הוביל להכרעה בעניין מעצר אלקטרוני. הם הדגישו את עברו הפלילי של המשיב וטענו כי עבירות נשק מחייבות מעצר מאחורי סורג ובריח. המשיב טען מנגד, כי הראיות נגדו חלשות וכי ניתן להסביר את הסתירות בהצהרותיו. לאחר עיון בתיקי התביעה ושקילת הטענות, מצא בית המשפט צדק בעמדתו של המערער. בית המשפט קבע כי די בראיות שהציגה התביעה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה וכי יש לבחון את הסבריו של המשיב במהלך המשפט. עוד הדגיש בית המשפט כי על עבירות המשיב עומדת חזקת מסוכנות סטטוטורית, ועברו הפלילי הקודם בעבירות נשק דומות הגביר מסוכנות זו. בית המשפט קבע כי במקרים של עבירות נשק, הפיקוח האלקטרוני הוא חריג ויש לשקול אותו רק לאחר קבלת תסקיר משירות המבחן הבוחן את מסוכנותו של הנאשם לציבור ואת התאמתו לפיקוח אלקטרוני. מאחר שצעד זה לא ננקט על ידי בית משפט קמא, הערעור התקבל. בית המשפט הורה על הגשת תסקיר מבחן בדבר מסוכנותו של המשיב ופוטנציאל הפיקוח האלקטרוני, בפני בית משפט קמא לצורך הכרעה האם לקיים את הפיקוח האלקטרוני או להחזיק את המשיב מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים. המשיב יישאר במעצר עד להחלטת בית משפט קמא.