רע"פ 961/09

תקציר

המבקש הורשע בהפרת צו שיפוטי הנוגע למבנה שנבנה ללא היתר בעיר העתיקה בירושלים. צו ההריסה הראשוני הוצא בשנת 1999, אך המבקש לא מילא. בשנת 2007 הגיע העניין שוב לבית המשפט, וכתוצאה מכך הוטל קנס ושלושה חודשי מאסר על תנאי, וכן דחיית צו ההריסה עד אוקטובר 2008. המבקש ביקש הארכה, אשר נדחתה על ידי בית המשפט, מה שהוביל לערעור בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את חשיבותה הייחודית של העיר העתיקה ואת הבנייה הבלתי חוקית הממושכת. לאחר מכן עתר המבקש לבג"ץ בטענה כי אין להרוס את המבנים בעיר העתיקה מבלי לאפשר ניסיון להכשירם, אך בקשת רשות הערעור נדחתה. בהחלטה הודגש כי המקרה לא עורר שאלות עקרוניות וכי למבקש כבר היו הזדמנויות מספיקות להכשיר את הבנייה. בנוסף, הודגש אופייה המיוחד של העיר העתיקה כאזור בעל חשיבות היסטורית וארכיטקטונית, ללא הבחנה בין בני דתות או עדות שונות. שופט בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, לא מצא עילה להתערב, ודחה את בקשת רשות הערעור.