סע"ש 43598-01-14

תקציר

פסק הדין שניתן לטובת התובעת, שהייתה אלמנתו ויורשת של עובד שנפטר, כנגד הנתבעים, מעסיקיו לשעבר של העובד. העובד עבד אצל הנתבעים מינואר 2012 ועד נובמבר 2013, אז נפטר במהלך חופשת מחלה. הנתבעים לא שילמו לעובד במועד ובמלואו במהלך עבודתו, ולאחר מותו גם לא הצליחו לפצות את התובע בגין מספר רכיבים בעבודתו, לרבות פיצויי פיטורים, דמי מחלה ותנאים סוציאליים שונים. בית הדין קבע את מועדי סיום העסקתו של העובד, וקבע כי הוא היה בחופשת מחלה עד יום מותו, ולכן התובע זכאי להפרשי שכר, פיצויי פיטורים ודמי מחלה. כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, וכן החזר ניכוי תגמולי העובד, שהנתבעים לא הצליחו להעביר לקרן הרלוונטית. בנוסף, פסק בית הדין לטובת התובעת בעניין פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין אי הודעה לעובד על תנאי העבודה. בית המשפט בחן בקפידה את הרישומים והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים כדי לחשב את הסכומים המדויקים המגיעים לתובע עבור כל רכיב, ומצא לא פעם את רישומי הנתבעים ועדויותיהם בלתי מהימנים ומתחמקים. מאחר שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב וניצלו את העובדת, פסק בית הדין גם כי עליהם לשלם לתובעת פיצוי הלנה, שנקבע על סך של 30,000 ₪. זאת ועוד, החליט בית הדין להרים את מסך ההתאגדות והטיל על הנתבעת מס' 2 אחריות אישית לצד הנתבעת מס' 1, בשל הודאתם בניכוי כספים משכרו של העובד בגין הפרשות לפנסיה אך אי העברתם, וכן בשל הימנעותם השיטתית מתשלום לעובד במועד. שני הנתבעים חויבו לשלם לתובע סכומים שונים, לרבות אלה שצוינו לעיל, בסך כולל של 126,809 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות משפט בסך 8,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, ונמסר להם כי יש להם 30 יום לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי.