ע"א 28809-11-15

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על פיצוי מקרקעין הנובעת מצו משנת 2009 של הממונה על המים להניח קו יניקה דרך אדמות הכפר חראס שבשומרון. הצו קבע כי יש להשיב את מצבה של הקרקע לאחר סיום העבודות, וכי בעלי הקרקע יוכלו לתבוע פיצויים על כל נזק שייגרם כתוצאה מכך. כמה חקלאים מהכפר תבעו את מקורות, חברת המים האחראית על העבודות, בדרישה לפיצוי על נזקים בסך 1,079,907 שקל. מקורות, מצדה, הוציאה הודעת צד ג' לקבלן המשנה שלה, שביצע את העבודות. בית המשפט קמא פסק לטובת החקלאים, והכיר בזכותם לתבוע פיצויים כמחזיקים בקרקע, למרות שהקרקע לא הייתה רשומה. בית המשפט הורה ל"מקורות" לשלם לחקלאים פיצויים שונים, בהם שיקום טרסות, פינוי סלעים, מילוי עפר ועקירת עצי זית. בנוסף, בית המשפט הטיל על קבלן המשנה את האחריות לשיפוי מקורות בגין חלק מהנזקים. הן מקורות והן קבלן המשנה ערערו על החלטת בית משפט קמא. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את הערעור, וקבעה כי שגה בית משפט קמא בחלק מחישוביו וכי ממצאים מסוימים נעדרי הנמקה משכנעת. לגופו של עניין, הורה ערכאת הערעור על החזרה לבית משפט קמא לצורך מינוי מומחה שיעריך את עלויות פינוי הסלעים ומילוי הקרקע מחדש, וכן את עלות התיקון העצמי שנחסך על ידי קבלן המשנה. בנוסף, קבע בית המשפט כי יש להעריך את ערכם של עצי הזית שנעקרו על סמך השימוש בהם להפקת שמן ולא כעצי נוי. לגבי השבתת מפעל מקומי, בית המשפט הפחית את הפיצוי שנפסק לבעל המפעל ל-4,800 שקל. ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית משפט קמא להטיל על קבלן המשנה אחריות לשיפוי כלפי מקורות, למעט תיקון הטרסות, שם יחויב קבלן המשנה בעלות התיקון העצמי בלבד. לבסוף, הציע בית המשפט קמא כי בית המשפט קמא ישקול מחדש את הוצאות המשפט בהגיעו לממצאים חדשים. לאור התוצאה, הציע בית המשפט לערעורים כי כל צד יישא בהוצאותיו בהליך הערעור. גזר הדין ניתן על ידי ד"ר אברהם אברהם, נשיא המדינה, והשופטים עאטף עילבוני ודני צרפתי.