ת"א 13416-05-18

תקציר

התובע שכנגד אינו חולק על כך שהתביעה שכנגד בגין חיובי ארנונה משנת 2000 עד שנת 2009 הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות בת שבע השנים. עם זאת, התובע שכנגד טוען כי יש להתיר את התביעה שכנגד לפי סעיף 4 לחוק ההתיישנות בהתייחס לאותו נושא ונסיבות כמו התביעה העיקרית. התביעה העיקרית נוגעת לתוקפם של חיובי ארנונה שהוטלו על ידי הנתבעת ומבקשת להשיב סכומים ששולמו תחת מחאה, בטענה להסכם בין הצדדים הפוטר את התובעת ממסים אלה. מנגד, נטען בתביעה שכנגד כי התובע לא שילם את הארנונה והטעה את הפקידים לחשוב שהם פטורים. בית המשפט מסכים עם התובע שכנגד כי שתי הטענות חולקות תשתית עובדתית משותפת ומעלות שאלות משפטיות ועובדתיות דומות. משכך, נקבע כי התביעה שכנגד נופלת תחת החריג לכללי ההתיישנות המפורטים בסעיף 4, וטענת ההתיישנות נדחית. בקשת התובע נדחית, והם נדרשים להגיש כתב הגנה תוך 20 יום. ההחלטה על ההוצאות שמורה עד תום ההליכים.