ת"א 27515-02-12

תקציר

התובע, שהיה בעל עסק למוסך, הגיש תביעה נגד חברת הביטוח הנתבעת בדרישה לפיצוי על פי פוליסת ביטוח אש בגין הפסדים שנגרמו בשריפה. הנתבע סירב לפצות את התובע בטענה כי הצית את האש בכוונה. נטל ההוכחה לטענה זו היה מוטל על הנתבע. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים, לרבות חוות דעת מומחים, עדויות עדים ורישומים כספיים. נמצא כי בעוד הנתבע לא הביא ראיות ישירות להצתה, הראיות הנסיבתיות, יחד עם ספקות וסתירות בעדותו של התובע, הצביעו על אפשרות סבירה כי התובע גרם לשריפה במתכוון. בית המשפט ציין את קשייו הכלכליים של התובע, את המניע לביצוע ההצתה ואת העובדה שניתנה לו האפשרות לעשות כן שכן היו ברשותו המפתחות היחידים למוסך. בנוסף, עברו הביטוחי של התובע עורר חשדות, שכן הוא ביטח את המוסך רק בתקופות בהן עלה בסופו של דבר באש. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, ודחה את תביעת התובעת לפיצויים. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.