רע"פ 2111/93
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה זה, הוגשו נגד המבקש אישומים הנוגעים לעבירות על חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס וחוק מס קניה, ובפרט בגין ניהול עסק ללא רישום והעלמת מס. בתחילה קבע בית משפט השלום כי המבקש אינו כשיר בשל מחלת נפש, והפסיק את ההליכים. אולם, בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו, בקובעו כי המבקש לא הוכיח די הצורך מחלת נפש כדי לעמוד בקריטריונים לפי חוק טיפול בחולי נפש. נקבע כי יש לקיים שני תנאים מצטברים להפסקת ההליך הפלילי: אי יכולת לעמוד לדין ומחלת נפש הניתנת לאבחון. בית המשפט העליון הדגיש כי מחלת נפש חייבת להוות פגיעה חמורה בשיפוט או בתפיסת המציאות, להבדיל מהפרעות נפשיות קלות. בית המשפט קבע כי מצבו של המבקש אינו עומד בתנאי סף זה. למרות ראיות להפרעה נפשית, היא לא סווגה כחמורה מספיק כדי לפגוע ביכולתו לעמוד לדין או לתקשר עם ייעוץ משפטי. המושג "כשירות מופחתת" נדחה כבלתי ישים בדין הישראלי, כשם ש"אחריות מופחתת" לא הייתה קיימת. התיק הוחזר לבדיקה נוספת על ידי בית משפט השלום, עם אפשרות להערכה פסיכיאטרית עדכנית להערכה מחודשת של כשירות המשפט. בית המשפט העליון החליט להמשיך בהליך המשפטי, תוך עמידה באמות מידה משפטיות וראייתיות שנקבעו.
חקיקה מקושרת
רע"פ 2111/93 יוסף אבנרי נ' מדינת ישראל, עליון (2.10.1994)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.