ת"א 42589-11-19

תקציר

התובעים, יורשיו של סעיד נימר עבד אלג'אני, תבעו הכרה ברכישת חלקת אדמה על ידי אביהם המנוח בשנת 1960. הנתבעים, יורשיו של עבדאללה עיד אליאס, טענו מנגד כי ההסכם בין הצדדים זויף. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שההסכם היה אמיתי. נטל ההוכחה, טען בית המשפט, נפל על התובעים משום שלא היו צדדים ישירים להסכם ויורשיו של אליאס הכחישו את אמיתותו. עדות המומחה שמסרו התובעים לא הייתה מספקת, ועדי התובעים נמצאו בלתי מהימנים. יתר על כן, התנהלותם של התובעים לאורך שנים רבות – הימנעות מרישום ההסכם או הבאת ראיות לגביו כאשר התבקשו – מטילה ספק בתביעתם. עוד קבע בית המשפט כי גם אם ההסכם היה אמיתי, עדיין תביעת התובעים הייתה נדחית מחמת התיישנות. עוד נמצא כי הנתבעים פעלו בתום לב, דבר התומך עוד יותר בטענתם. לבסוף הורה בית המשפט על ביטול צו המניעה הזמני נגד הנתבעים, דחה את תביעת התובעים ופסק לנתבעים שכר טרחת משפט.