בג"צ 3734/14

תקציר

העותר, תושב יהודה ושומרון, מבקש לקבל מעמד בישראל בשל האיום שלטענתו נשקף ממנו מצד הרשות הפלסטינית בשל קשריו עם משטרת ישראל. כמו כן הוא מבקש לחשוף את הקריטריונים המשמשים את הוועדה לנפגעים ואת מינהל הסיוע – המשיבים – לצורך קבלת החלטות בנוגע לבקשתו לסיוע ולמעמד בישראל. העותר שיתף פעולה עם משטרת ישראל במשך כשמונה שנים, מסר מידע על פעילות פלילית, והיה כלוא על ידי הרשות לשתי תקופות מתוך אמונה כי נשקפת סכנה לחייו בשטחי הרשות. הוא נמלט לישראל בשנת 2012 והגיש בקשה לסיוע מהמשיבים. בקשתו נדחתה, מה שהוביל אותו להגיש עתירה. הוועדה למאבק באיומים העניקה לו רישיון לישיבת ארעי בזמן שעניינו נדון שוב. עם זאת, בקשתו נדחתה בסופו של דבר בשל היעדר אינדיקציה עדכנית לסיכון ולעברו הפלילי. העותרת טוענת כי החלטות המשיבים אינן סבירות ומבקשות תושבות קבע בישראל, לצד סעדים חלופיים שונים. המשיבים מנמקים את החלטותיהם בהסתמך על המלצות גורמי הביטחון ועל אי-עמידתו של העותר בקריטריונים לסיוע. בית המשפט, לאחר עיון בחומרים חסויים, מוצא כי החלטות המשיבים סבירות ומבוססות על מומחיות מקצועית. נפסק כי העותר לא הביא ראיות מספיקות להוכחת סכנה לחייו בשטחי הרשות. למרות שבית המשפט מכיר בחובתו להבטיח כי החלטות מנהליות מנומקות, הוא מציין כי הקריטריונים בהם השתמשו המשיבים חסויים. צו הביניים מבוטל, והעתירה נדחית, מה שנותן לעותר 45 יום להתארגן לפני עזיבתו.