ע"א 8070/22

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור בהתבסס על תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, והדגיש כי פשיטת רגל היא חסד חקיקתי המציע לחייבים הזדמנות להשתקם כלכלית, המותנית בהתנהגותם בתום לב. החייב, במקרה זה, לא עמד בדרישת תום לב זו, שבאה לידי ביטוי בחוסר שיתוף פעולה ובמסירת מידע חלקית. למרות הזדמנויות רבות מצד בית המשפט, המערערת לא סיפקה דוחות חודשיים נדרשים או הסברים להשמטות. זאת ועוד, המערער לא הבהיר את זכויותיו הקנייניות ולא גילה פרטי הכנסות, ובפרט בנוגע לבניו הבוגרים. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב של בתי המשפט לפשיטת רגל, המסתמכים על מומחיותם והתרשמותם הישירה מהמקרה, ולא מצא עילה להפוך את החלטת בית המשפט המחוזי. גם אם צדק המערער בהיותו פטור מתשלומים חודשיים לפי הלכת לשצ'נקו, התנהלותו הכוללת הפגינה חוסר תום לב מעבר לאי קיום הוראות תשלום גרידא. בית המשפט ציין כי נכותו של המערער אינה מצדיקה את אי מילוי חובות תום הלב והגילוי הנדרשות לצורך חדלות פירעון. מאחר שלא התבקשה תגובה ובהתחשב בהקשר הפרוצדורלי, לא ניתן צו להוצאות. לפיכך, הערעור נדחה ביום 22.2.2023.