ת"פ 62664-09-14

תקציר

הנאשם הואשם בריבוי סעיפים של אלימות במשפחה ואיומים כלפי אשתו, וכן גרימת נזק לרכוש כתוצאה מאירוע בו היה מעורב גן הילדים של ילדו. הנאשם והתביעה הסכימו על הצהרת עובדות, שהובילה להרשעתו על בסיס כתב אישום מתוקן. על פי כתב האישום, הנאשם ואשתו הפרודה הלכו לגן של בנם כדי לאסוף אותו, אך נקלעו לעימות. בסופו של דבר לקח הנאשם את בנו, פגע בטלפון של אשתו ועזב את המקום. האירוע השני המוזכר בכתב האישום היה תקיפת אשתו בביתם כשלושה שבועות לפני האירוע בגן. השופט קבע כי העונש ההולם על מעשיו של הנאשם נע בין מאסר על תנאי ל-12 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים נוספים. לאחר מכן שקל השופט האם יש לבטל את הרשעתו של הנאשם משיקולי שיקום. השופט הגיע למסקנה כי מדובר במקרה חריג שבו יש מקום לאי הרשעה. ההחלטה התבססה על פוטנציאל השיקום המשמעותי של הנאשם, השתתפותו בקבוצה טיפולית והקשר הזוגי החיובי שחידש עם אשתו. יתר על כן, לנאשם לא דווח על אירועי אלימות נוספים מעבר לאלו המוזכרים בכתב האישום, והמניע שלו לשיקום נראה כנה. לפיכך, החליט השופט לחרוג מהנוהג המקובל של הרשעת עבריינים ותחת זאת הורה על הדברים הבאים: - על הנאשם הוטל מאסר על תנאי למשך שנה, במהלכה ימשיך להשתתף בקבוצה טיפולית ועשוי להשתלב בטיפול זוגי אם שירות המבחן יראה צורך בכך. - הנאשם נדרש לבצע 140 שעות שירות לתועלת הציבור, כאשר מועד סיום העבודות נקבע ליום 1.9.2016. - הנאשם חויב לחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לבצע עבירות אלימות, לרבות איומים, למשך שנה. אם לא יחתום על התחייבות זו, הוא ייכלא למשך 10 ימים. עוד ציין השופט כי ניתן יהיה לבחון מחדש את ההרשעה אם הנאשם לא ישתף פעולה עם שירות המבחן או עם תוכנית הטיפול המוצעת. לנאשם ניתנה זכות ערעור על ההחלטה בתוך 45 יום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.