ת"ק 2809-05-16

תקציר

התובעת, שקיבלה הודעת פרסומת לא רצויה באמצעות מסרון, תבעה מהנתבעת פיצויים סטטוטוריים בסך 1,000 ₪, לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, ללא הוכחת נזק. הנתבע טען כי התביעה חסרת שחר, וכי התובע נעזר בחברה המעודדת תביעות ספאם כוזבות לשם רווח כספי. השופטת הכירה באתגרים שמציבות טענות אלה, אך בסופו של דבר הכריעה לטובת התובע ופסק פיצויים סטטוטוריים בסך 400 שקלים והוצאות בסך 100 שקלים. השופטת קבעה כי שיתוף הפעולה של התובעת עם חברה המסייעת בניסוח והוכחת תביעות ספאם, אינו פוסל את התביעה, כל עוד הדבר נעשה בתום לב. עוד ציין השופט כי פעילותן של חברות כאלה, אף שהיא בעייתית בפוטנציה, רצויה לשמש משקל נגד למאמצי שיווק אגרסיביים. במקרה דנן, די היה בראיות התובע כדי לבסס קשר בין הנתבע לבין המסרונים שהתקבלו, תוך העברת נטל ההוכחה לנתבע. הנתבעת לא עמדה בנטל זה, למרות שהייתה לה היכולת לזהות את חברת הפרסום האחראית להודעה. יתר על כן, השופטת קבעה כי הנתבעת הייתה מודעת לכך שחברת הפרסום פועלת שלא כדין, ואין די בהתחייבויותיה החוזיות כדי להסיר אחריות. שיקולי מדיניות משפטית תמכו אף הם בתובע, שכן כל החלטה אחרת תפגע בתביעות נגד פרסומות שנשלחו שלא כדין. לבסוף, השופט הפעיל שיקול דעת בקביעת סכום הפיצוי, בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות הגשת תביעות שיטתית, ופסק שיעור מופחת. הנתבע חויב לשלם לתובע 500 ₪ בתוך 30 יום.