ת"א 9253/09

תקציר

התובע, שהיה ממפגין נגד תוכנית ההתנתקות, נעצר שלוש פעמים בתואנות שווא ותבע את הנתבעת, משטרת ישראל, בגין רשלנות. המעצר הראשון התרחש כאשר התובע נעצר במהלך בדיקה שגרתית בכניסה להר הבית, והמשטרה הודיעה לו על צו מעצר יוצא דופן המחייב אותו לשלם קנס של 750 שקלים. התובע, שהיה נבוך ולא מודע להליכים משפטיים כלשהם נגדו, שילם את הקנס אך שוחרר רק כעבור שעות, והחמיץ טקס דתי כתוצאה מכך. המעצר השני בוצע כאשר התובע הגיע לתחנת המשטרה בקריית מלאכי לחקירה בתיק אחר. הוא נעצר על בסיס צו מעצר יוצא דופן אחר ובילה את הלילה במעצר בתנאים בלתי הולמים לפני שהובא בפני שופט למחרת ושוחרר בערבות עצמית. השופט ציין כי התובע מעולם לא קיבל זימונים לדיונים. התברר כי צווי המעצר הוצאו משום שהתובע לא התייצב בבית המשפט לדיונים הקשורים לכתב אישום שהוגש נגדו בשנת 2006 בגין הפרת סדר במהלך הפגנה. עם זאת, התובע העיד באופן מהימן כי מעולם לא נודע לו על כתב האישום ולא קיבל כל זימון להופיע בבית המשפט. המשטרה גם לא העבירה לו את המידע הדרוש במהלך מעצריו ולא עדכנה את כתובתו לאחר מעצרו הראשון, מה שתרם לנושא. בית המשפט מצא את הנתבעת רשלנית ומפרה את חובת הזהירות שלה, וציין כי המעצרים פגעו בחירותו של התובע וגרמו לו נזק לא ממוני. גם נסיבות שחרורו של התובע לאחר מעצרו השני, שהתרחש בעת שטיפל בתינוק בן יומו, לא היו מספקות. השופט פסק לתובע פיצויים בסך 35,000 ₪, בתוספת ריבית והוצאות, כולל שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. ההחלטה הדגישה את חשיבות כבוד האדם וחירותו וקבעה כי על המשטרה לקבוע נהלים למניעת מעצרי שווא ולוודא שצווי מעצר מבוצעים כראוי. בנוסף, הודגש בפסק הדין כי עצם הוצאת צו מעצר על ידי בית משפט אינה פוטרת את הנאשם מאחריות להבטחת חוקיות המעצר.