ע"א 7565/12

תקציר

עניינו של פסק הדין בתביעה כספית שהגישה חברה פרטית נגד הנהלת בתי הדין הרבניים והמפקח על ההקדשות. החברה והממונה חתמו על שני הסכמים הנוגעים לאיתור וניהול הקדשות נטושים. עם זאת, בעקבות חוות דעת של המחלקה לייעוץ משפטי וחקיקה במשרד המשפטים, שקבעה כי ההסכמים אינם חוקיים, התערב היועץ המשפטי לממשלה והורה על הקפאת החוזה. לאחר שהגישור והמשא ומתן נכשלו, הגישה החברה את התביעה לבית המשפט בדרישה לפיצוי כספי בגין הפרת ההסכמים. בעוד שבית המשפט המחוזי בירושלים פסק תחילה לטובת החברה, בהמשך הפך את החלטתו וקבע כי ההסכמים אינם חוקיים וכי החברה לא הוכיחה די הצורך את היקף עבודתה. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט המחוזי לנתבעים לפצות את החברה רק בגין ההוצאות שהוצאו בשנים 1996-1998, כפי שנרשמו בדוחותיה המבוקרים. החברה ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטענה כי היה מקום לפסוק לה פיצוי בגין הפסדים בעבר ובעתיד. עם זאת, במהלך הדיון בערעור צמצמה החברה את תביעתה לבקש רק את המשכורות שלדעתה היו צריכות להיות משולמות למנהלה ובעליה, יצחק ארבוס, וליועצו המשפטי לשעבר, ד"ר אברהם טננבאום. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי המערערת לא הוכיחה את היקף עבודתה ולכן לא ניתן לפסוק לה פיצויים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, שכן בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערער לא הביא ראיות מספיקות באשר להיקף פעילותם של ארבוס וטננבאום. זאת ועוד, בית המשפט דחה את בקשת המערערת להציג ראיות נוספות הנוגעות למימוש ההקדשות, שכן מסמכים אלה תיארו פעולות שניתן היה להציגן בפני בית המשפט המחוזי אילו המערערת הייתה נוקטת בשקידה נאותה. חרף דחיית הערעור, נוכח העובדה שהמערערת משכה את מרבית טענותיה, הציע בית המשפט להפחית את שכר טרחת עורך הדין בסך 20,000 ₪ לטובת המשיבים.