ע"פ 3596/93

תקציר

במקרה דנן, הרשעתו של המערער בקשירת קשר וברצח בכוונה תחילה של איש שירות הביטחון הכללי אושרה על ידי בית המשפט העליון, אשר דחה את ערעורו. המערער טען כי נאלץ להצטרף לרצח בשל איומים כי יתויג כמשתף פעולה עם הרשויות הישראליות, דבר המצדיק לטענתו הגנת נחיצות. עם זאת, בית המשפט קבע כי הגנת הצורך אינה ישימה משום שלמערער הייתה אפשרות סבירה להימנע מהשתתפות על ידי פנייה לסיוע משטרתי. מעורבותו של המערער בתכנון ומתן תמיכה לוגיסטית, כגון שמירה על רכב המילוט, סיווגה אותו כשותף לעבירה ולא רק כמסייע על פי תיקון מס' 39 לחוק העונשין, אשר הגדיר מחדש את ההבחנות המשפטיות בין עבריינים למסייעים. בית המשפט קבע כי הוא היה חלק מ"המעגל הפנימי" של הפשע והיה שותף לכוונה הדרושה לרצח בכוונה תחילה, ובכך נשא באחריות המלאה לפשע על פי ההגדרות המעודכנות. גם טענתו הנוספת להפחתת העונש על בסיס סטייה קלה מהסבירות נדחתה. בית המשפט מצא כי התנאים להחלת הפחתה כזו לא התקיימו, תוך הדגשת חומרת העבירה האינהרנטית. לפיכך, הערעור נדחה במלואו, ומאסר העולם אושר.