בש"פ 8793/12

תקציר

הערעור מתייחס לסוגיה צדדית בתיק פלילי רחב יותר שבו מעורבים המשיב ובנו, שהוגש נגדם כתב אישום בגין עבירות נשק וכוונה לגרום חבלה חמורה לשופט דנציגר. הערעור הנוכחי, שנשמע בפני השופט כהן, מתמקד בתפיסת סכומי מזומנים שנמצאו בכספת המשיב במהלך חקירת המשטרה. הכספים הסתכמו ב-260,000 ש"ח, 8,070 דולר ו-400 דולר, שלטענת המשיב היו התמורה ממכירת חלקת קרקע. מקור הכספים עורר חשד בקרב רשויות המס כי המשיב ביצע עבירות מס, מה שהוביל את המשטרה לתפוס את הכספים. המשיב ביקש את החזרת הכספים מבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הורה על החזרת הכספים אליו. המערערת (יש להניח כי המדינה) ערערה על החלטה זו, בטענה כי לא היה מקום להחזיר את הכסף שכן הוא נתפס בצדק על יסוד יסוד יסוד סביר, הקושר אותו לעבירות מס פוטנציאליות. עם זאת, השופט כהן קבע כי בית המשפט המחוזי אינו המקום המתאים לדיון זה, שכן כתב האישום אינו קושר את הכספים לעבירות כלשהן. במקום זאת, היה צריך להפנות את העניין לבית משפט השלום, שיש לו סמכות לדון בנושאים כאלה. מאחר שהמשיב פנה תחילה לבית המשפט הלא נכון, עיכב השופט כהן את החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר למי מהצדדים לפתוח בהליכים המתאימים בבית משפט השלום. החלטה זו התבססה על ההבנה כי לכספים שנתפסו אין קשר לכתב האישום המקורי, ובית משפט השלום היה הפורום המתאים לקבוע את גורל הכספים, תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים.