רע"פ 4593/20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה. פסק הדין קיבל ערעור על פסק דין של בית משפט השלום לנוער בחיפה בתיק של עבירות מין שבוצעו באמצעות האינטרנט על ידי קטין, שהיה בן 15 בעת ביצוע העבירות. נגד הנאשם יוחסו מספר אישומים, בהם ניסיון לביצוע מעשה סדום, גרימת מעשים מגונים והטרדה מינית, הנוגעים למעשיו כלפי מספר רב של קורבנות קטינים. למרות החלטת בית משפט השלום לנוער שלא להרשיע את הנאשם, בשל מצוקתו הנפשית וסיכויי שיקומו, הרשיע בית המשפט המחוזי, ברוב דעת רוב, את הנאשם. דעת הרוב הדגישה את חומרת העבירות, את הצורך בהרתעה ואת היעדר הוכחה קונקרטית להשפעה השלילית של הרשעה על שיקום הנאשם. עם זאת, דעת המיעוט דגלה באי הרשעה, בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בשיהוי בהעמדה לדין ובהליך השיקום שעבר. הנאשם, לאחר שניסה לטעון לביטול הרשעתו, נתקל בהכחשה מצד בית המשפט העליון, שאישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. שופט בית המשפט העליון הדגיש את חומרת העבירות, ובפרט את הניסיון לגרום לקטין לבצע מעשה סדום באחיו הצעיר, ואת הצורך במסר ברור של הרתעה מפני עבירות מסוג זה. נסיבותיו הפרטניות של הנאשם, לרבות שיקומו ושיהוי העמדתו לדין, הוכרו אך לא נחשבו עילה מספקת לגבור על האינטרס הציבורי בהרשעה ובהרתעה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ובית המשפט נותר על כנו.