עת"מ 49079-07-12

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות תנאיו של מכרז שפרסם משרד התחבורה להקמה והפעלה של ארבע תחנות מבחן לרישוי רכב. על תנאי המכרז ערערו שלושה עותרים, שכל אחד מהם הגיש עתירות פרטניות שנשמעו במשותף. העותרים טענו כי מספר תנאים אינם סבירים ופוגעים בחופש העיסוק שלהם. אלה כללו סעיפים המגבילים את מספר הרישיונות שגוף יכול לזכות בהם, אוסרים על שינויים במבנה הבעלות של תאגידים מציעים, עריכת הגרלה בין מציעים וקביעת תקופות הרשאה מקסימליות. בנוסף, ערערו העותרים על סעיפים הנוגעים ללוחות זמנים מחייבים ומנגנון פיצוי להקמת תחנות, וכן על סעיפים האוסרים על ניגוד עניינים. במהלך הדיון דרשו העותרים גם לחשוף את שמות חברי הוועדה ואת התוכנית העסקית שהכין המשיב. בית המשפט פסק לטובת המשיב בכל הסעיפים. הוא מצא כי ההגבלות היו סבירות, נועדו למנוע ריכוזיות יתר בשוק ולהבטיח צדק חלוקתי, והן תואמות את התפקיד הממשלתי של רישוי רכב. שיטת ההגרלה, לפי בית המשפט, ראויה להקצאת משאבים ציבוריים באופן הוגן בין המציעים. בית המשפט גם אישר את קביעת המשיב לתקופות אישור על בסיס ניתוח כלכלי ודחה את טענות העותרים בדבר היעדר כדאיות כלכלית. יתר על כן, היא מצאה כי סעיפי הפיצוי הם מנגנון אכיפה הכרחי ואיסורי ניגוד העניינים סבירים, במיוחד בהתחשב באופי העסק. הדרישות הנוספות לגילוי שמות חברי הוועדה והתוכנית העסקית נדחו אף הן, שכן בית המשפט הסכים עם המשיב כי מידע זה אינו נחוץ לצורך השתתפות העותרים בהליך המכרזי. לפיכך נדחו העתירות, והעותרים חויבו לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.