סע"ש 41797-05-19

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לשעבר, הנתבעת, על כך שלא הודיעה לו על תנאי העסקתו, מסרה לו תלושי שכר פיקטיביים, פיטרה אותו שלא כדין ללא שימוע או הודעה מוקדמת, שילמה בחסר את זכויותיו הסוציאליות לרבות גמול שעות נוספות, וניכתה ימי חופשה, דמי הבראה ודמי אבטלה. עוד טען כי חויב שלא כדין בקנס בגין העסקת עובד זר שלא כדין. בית הדין דחה את טענת התובע כי לא נמסרה לו הודעה על תנאי העסקתו, והורה לנתבעת לשלם פיצוי בסך 5,000 ₪. הטענה בדבר תלושי שכר פיקטיביים נדחתה מאחר שהתובע לא הביא ראיות מעבר לטענותיו שלו. התביעה לפיטורים שלא כדין והיעדר שימוע נדחתה בחלקה, שכן בית הדין מצא כי אמנם התקיים שימוע לתובע, אך נפלו פגמים בהליך שהצדיקו פיצוי של 7,000 ₪. גם התביעה בגין היעדר הודעה מוקדמת נדחתה מאחר והראיות הראו כי לתובע ניתנה הודעה כדין. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר הקנס בגין העסקת עובד זר, שכן מצא כי התובע הוא זה שהעסיק את העובד והסכים לשלם את הקנס. תביעות התובע לחופשות, גמול שעות נוספות, בגדי עבודה, ימי חופשה, דמי הבראה ודמי אבטלה נדחו כולן מאחר שהתובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו, או שהן הופרכו על ידי ראיות אחרות. בסופו של דבר, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 10,000 ₪ לאחר ניכוי הוצאות בסך 2,000 ₪ מסכום התביעה, סכום נמוך משמעותית מסכום התביעה בסך 266,289 ₪ שנדרש במקור. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, ולשני הצדדים הייתה זכות לערער על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.