ע"א 992/11

תקציר

הערעור מתייחס לפרשנותו של סעיף 6 לחוק המסים העקיפים (מס ששולם ביתר או תשלום חסר), המתנה-את זכותו של נישום לקבל בחזרה מס ששולם ביתר על טובין מיובאים. המשיבה, חברה העוסקת בייצור ומכירה של חיפויי חלונות, ייבאה רצועות עץ טבעי כחומר גלם לייצור טובין אלה. הצדדים הסכימו כי המשיב טעה בסיווגו של הטובין המיובאים, דבר שהוביל לתשלום יתר של מכס. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם המשיב זכאי להחזר תשלומי יתר אלה. המערערת טענה כי תכליתו של סעיף 6 היא למנוע מצב בו הנישום קיבל החזר מס ששולם ביתר כאשר העביר את המס ללקוחותיו, וכי המשיב עשה כן. בית המשפט קבע כי המשיב זכאי להחזר. פסק דינו של השופט רובינשטיין פירש את המונח "מכירה" בסעיף 6(1) לחוק המסים העקיפים כך שיחריג מכירה של מוצר מוגמר המיוצר מטובין מיובאים. זאת, בהתבסס על פסק הדין הקודם בעניין דלתות חמדיה נ' מדינת ישראל, אשר קבעה כי מכירת מוצר מוגמר אינה שקולה למכירת חומר הגלם. עוד קבע השופט כי יש לפרש את הגנת הגלגול שבסעיף 6(2) בצמצום, ולהחיל אותה בכל מקרה לגופו, כאשר נטל ההוכחה מוטל על הנישום. במקרה הספציפי של המשיב, השופט מצא כי הם לא מכרו את הטובין המיובאים, ולכן חל סעיף 6(1). יתר על כן, המשיב הוכיח די הצורך כי לא גלגל את המסים ששולמו ביתר ללקוחותיו. לפיכך קבע בית המשפט כי המשיבה זכאית להחזר מכס ששולם ביתר, בתוספת הוצאות ואגרות. עם זאת, השופט רובינשטיין הציע להפחית את שכר הטרחה שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי, והציע לקבוע אותם על 50 אלף שקל כולל מע"מ. השופט עמית והשופט מלצר הסכימו עם התוצאה.