ע"א 7649/18

תקציר

המקרה עסק בחוזה בין רכבת ישראל לכבישי ביבי, שנבחן על סיווגו כחוזה יחס פתוח או כחוזה סגור. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי מדובר בחוזה סגור בשל פרטיו הממצים ואופי התהוותו בעקבות מכרז פומבי. בית המשפט הדגיש כי יש לפרש חוזים סגורים על פי תנאיהם הכתובים מבלי להכניס תנאים או התחייבויות חדשים מעבר לאלה שהוסכמו, למעט בנסיבות קיצוניות. חברת ביבי רודס תבעה תשלומים נוספים מסיבות שונות, בהן עיכובים בפרויקטים והתייקרות עלויות החומרים, שבית המשפט דחה ברובם. בית המשפט מצא כי חברת ביבי דרכים הייתה מודעת לסיכונים הכרוכים בכך, כגון תנודות מחירים ועיכובים, והסכימה להם בעת כריתת החוזה. היא ציינה מנגנון פיצוי מוסכם על עיכובים ודחתה את תביעותיה של חברת ביבי לפיצוי נוסף מחוץ למנגנון זה. עם זאת, בית המשפט העניק לביבי כבישים תשלומים מסוימים, לרבות פיצויים בגין עבודות במדרון ועלויות הקשורות לייצור קורות הגשר, אך דחה תביעות בגין נזקים הקשורים לשיטפונות ותשלומים נוספים אחרים. הודגשה המשמעות של פרשנות חוזים אך ורק על פי לשונם, ובפרט בחוזים עסקיים שנכרתו לאחר מכרז, תוך הדגשת הוודאות החוזית והחשיבות של קיום התנאים הראשוניים אלא אם מצבים קיצוניים מצדיקים סטייה. עמידה זו בחוזה הכתוב נועדה לשמור על הביטחון העסקי והשוויון בין המתחרים במכרז. בעקבות החלטת בית המשפט חויבה רכבת ישראל לשלם לביבי כבישים 8,030,227 שקל, המשקפים רק את התשלומים המוסכמים בהתאם להוראות החוזה.