פש"ר 1153/06

תקציר

אדם יליד 1949 הגיש בקשה להכריז עליו כפושט רגל בשל חובות של למעלה מ-3 מיליון שקל שנבעו מקריסת עסקיו בשנות ה-80. בית המשפט דחה את בקשתו מחוסר תום לב מצדו. בקשתו הפגינה יחס אדיש ומזלזל כלפי נושיו, לאחר שחילק צ'קים ללא כיסוי בזמן שבקשות קודמות לפשיטת רגל וכינוס נכסים נמשכו, ויצר חובות חדשים גם לאחר שהוגשה בקשת נושה לפשיטת רגל. כמו כן, החייב לא מילא אחר צו הכינוס ולא התייצב לאסיפות נושים, לא הגיש דוחות חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו ולא שיתף פעולה עם העמותה המייצגת את נושיו. השופט קבע כי יצירת חובות שיטתית על ידי האיש במשך שני עשורים, ללא כל ניסיון פירעון, מעידה על חוסר תום לב ועל זכאות להגנה. הבקשה נדחתה, וצו הכינוס בוטל כדי לאפשר לנושים לנהל נגדו הליכי הוצאה לפועל פרטניים. בפסק הדין הודגש כי מטרתם של הליכי פשיטת רגל היא הן לחלק את נכסי החייב והן לאפשר לחייב ישר התחלה חדשה, וכי חוסר תום לב לאורך כל ההליך מצדיק דחייה.