בש"א 4309/05

תקציר

המבקש, מנוי עיתון "הארץ", הגיש בקשה שתביעתו נגד העיתון, שהמשיך לגבות את אותם דמי מנוי חודשיים גם לאחר הפחתת המע"מ במרץ 2004, תאושר כתובענה ייצוגית. המבקש טען כי המשיבה הטעתה את מנוייה, ובכלל זה אותו, והפרה את חוק הגנת הצרכן בכך שלא הצהירה במפורש כי לא תפחית את דמי המנוי למרות הפחתת המע"מ, ובמקום זאת העלתה את מחיר הטובין. המשיבה טענה כי לא הייתה הטעיה, שכן עליית המחירים פורסמה בעיתון, וכי היא שומרת לעצמה את הזכות לשנות את דמי המנוי בחוזים שנחתמו עם מנויים. בית המשפט קבע, כי המבקש לא הצליח לבסס עילת תביעה כנגד המשיב. ראשית, בית המשפט מצא כי למשיבה לא הייתה חובה חוקית להפחית את המחיר לצרכנים בעקבות הפחתת המע"מ, וכי היא רשאית להעלות את מחיר העסקה תוך הפחתת שיעור המע"מ. שנית, תנאי הסכם המנוי שנחתמו בין המבקש למנויים אחרים אפשרו למשיבה לשנות את דמי המנוי מעת לעת, והסכמת המבקש להעלאות מחירים קודמות הראתה כי היה מודע לתנאי זה. שלישית, ההודעה שפורסמה על ידי המשיב בדבר דמי המנוי שלא שונו לא הייתה מטעה, וטענת המבקש כי היה מקום לפרסמה בעמוד הראשון נדחתה. לבסוף, המבקש לא הביא ראיות לכך שהמשיב ניצל את מצוקת המנויים. עוד קבע בית המשפט כי למבקש לא קמה עילת תביעה אישית, שכן ידע על דמי המנוי שלא השתנו אך בחר שלא לבטל את מנויו. בנוסף, הגדרת קבוצת מנויים שהולכו לכאורה שולל תהיה קשה ולא יעילה, מה שהופך תביעה ייצוגית לשיטה בלתי ראויה לפתרון הסכסוך. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקש לאישור התובענה הייצוגית, אך הורה לו לשלם רק 15,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת המשיב, בהתחשב בנסיבות המקרה.