ה"פ 12049-05-20

תקציר

התיק נסוב סביב הסכם מכר שנחתם בין ירון ישעיהו בע"מ (מוכר) לבין סלע קפיטל נדל"ן בע"מ (רוכשת) למכירת נכס בפתח תקווה. ההסכם כלל הפקדה בסך 5 מיליון שקל להבטחת הארכת הסכם שכירות עם עמידר, החברה הלאומית לדיור בישראל בע"מ (עמידר פיקדון). הנאמנים, שמונו על ידי שני הצדדים לנהל את הפיקדון, הונחו להעביר את פיקדון עמידר למוכר אם תקופת החכירה תוארך ב-60 חודשים באותם תנאים. התגלעו חילוקי דעות בין המוכר לקונה לגבי ההרשאה לחתום על הארכת החוזה ותנאי ההארכה. בעקבות זאת פנו הנאמנים לבית המשפט בבקשה לקבל הנחיות כיצד להמשיך בהפקדת עמידר. לאחר עיון בכתבי הטענות, שמיעת העדויות וניתוח הסכם המכר והתכתובות הרלוונטיות, הגיע בית המשפט למסקנה כי התקיים התנאי להעברת פיקדון עמידר למוכר. בית המשפט פירש את הסכם המכר כמתמקד במערכת היחסים שבין המוכר לעמידר, ולא בסכסוכים הפנימיים בין המוכר לבין גוש הלכה, צד נוסף שהיה מעורב במכירת הקרקע. מאחר שלא הייתה מחלוקת כי עמידר חתם על הארכת החכירה, קבע בית המשפט כי על הנאמנים להעביר את מלוא פיקדון עמידר למוכר, ירון ישעיהו. החלטה זו הושפעה גם ממתן תוקף הארכת החכירה על ידי גוש הלכה, מהודאתה של סלע קפיטל בהארכה ומהיעדר ראיות התומכות בטענותיה של סלע קפיטל בדבר חתימה בלתי מורשית ושינוי תנאים. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי פיקדון עמידר נועד באופן ספציפי להבטחת הארכת הסכם השכירות עם עמידר ואין להשתמש בו כבטוחה ליישוב סכסוכים בין המוכר לקונה. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענות בדבר בטלות הסכם המכר והשפעת הודעת הביטול, והדגיש כי ירון ישעיהו חזר בו מהודעת הביטול. בית המשפט הורה על שחרור מיידי של פיקדון עמידר במלואו לירון ישעיהו, בהתחשב בעיקול שהטילה רשות המסים על הכספים. לבסוף, לא ניתן צו להוצאות, מתוך הבנת הרציונל של העותר מאחורי פנייה לבית המשפט.