ת"א 884/91

תקציר

פסק הדין מתאר תביעה נגד רמת – חברה קבלנית לבניין בע"מ על ידי שמונה זוגות שרכשו מהם דירות בין השנים 1983-1984 באתר בנייה במעלה אדומים. התביעה כוללת ליקויי בנייה, ירידת ערך הדירה, איחור במסירה, חפצים פגומים ועוגמת נפש. העובדות קובעות כי בדירות היו ליקויים שונים, לרבות בעיות איטום, אשר התובעים ביקשו שוב ושוב מהנתבעת לתקן. בסופו של דבר שכרו התובעים מהנדס מומחה שממצאיו אישרו ליקויי בנייה משמעותיים. בית המשפט מינה מומחה נוסף שהגיש חוות דעת מחייבת המפרטת את הליקויים ואת עלות התיקונים. בית המשפט מצא כי הטענה אינה מיושנת ודחה את טענת הנתבע בעניין זה. עוד נקבע כי רשלנותם התורמת של התובעים היוותה גורם בתיק, בעיקר בכל הנוגע להיעדר תחזוקה נאותה של איטום הגג. עם זאת, הנתבעת הייתה האחראית העיקרית לליקויים וחויבה לשלם פיצוי כספי בגין תיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה, לרבות מע"מ והפרשי הצמדה. התובעים שמכרו את דירותיהם פוצו בגין ירידת הערך ועוגמת הנפש אך לא בגין ליקויי הבנייה, שכן קיבלו את שווי השוק בעת המכירה. הסוגיה המשפטית המרכזית הייתה שאלת ירידת ערך הדירה, כאשר בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין כך, גם אם לא הייתה להם כוונה למכור. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי הם יחויבו לגלות ליקויים לרוכשים פוטנציאליים, אשר ישפיעו על שווי השוק של הדירה. כמו כן חויב הנתבע בתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש, דיור חלופי במהלך התיקונים ועיכובים במסירה של חלק מהדירות. הסכומים שנפסקו לכל משפחה תובעת פורטו, לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש, דיור חלופי ואיחור במסירה. בקשת התובעים לפיצוי בגין נזק לתכולת דירה נדחתה בשל היעדר ראיות מספיקות. לבסוף, חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין, כאשר כל הסכומים צמודים למדד וצוברים ריבית עד לפירעון.