ת"א 7309/99

תקציר

התובע, נהג משאית, נפגע בתאונה כאשר נמחץ בין מלגזה למשאית בה נהג, בעת שכיסה את מטען המשאית בברזנט, לאחר פעולות פריקה והעמסה בחניון. התובע תבע את מבטחת המלגזה, בטענה כי התאונה אירעה עקב פגיעת המלגזה בו, וכי המשאית שימשה כזירת האירוע. המבטחת הנתבעת טענה כי מעשיה של התובעת היוו אירוע תעבורתי, וכי על מבטחת המשאית לשאת במחצית הפיצוי, בהתבסס על הסכמים פנימיים וחוזרים בין חברות הביטוח. בית המשפט קבע כי האירוע אינו "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, וכי למבטחת המשאית אין כל אחריות, שכן המשאית שימשה כזירה בלבד. עוד קבע בית המשפט כי טענות הנתבעת בדבר תחולת ההסכמים והחוזרים הפנימיים בין חברות הביטוח אינן תקפות, שכן הן סותרות את החוק. לפיכך, נדחתה ההודעה נגד מבטחת המשאית, והנתבעת נשאה באחריות לפיצוי התובע. בית המשפט פירט את נזקי התובע, שכללו נכות תפקודית, אובדן כושר השתכרות, סיוע מהזולת, דיור, ניידות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, ציוד ואביזרים, מיזוג אוויר, כביסה וייבוש, חברות במועדון ותשלומים תכופים. סך הפיצויים שנפסקו לתובע הסתכם ב-2,703,712 ₪. עם זאת, מאחר שתביעת התובע כוסתה על ידי תקבולי המוסד לביטוח לאומי, נפסקו לתובע 25% מסך הנזק, שהסתכמו בסך 511,086 ₪, שישולמו על ידי הנתבעת, כולל ריבית והוצאות משפט.